מסכת זבחים

במסכת זבחים יש 14 פרקים, ו119 דפים.

המסכת עוסקת בדיני הקרבנות.

הולכה ברגל

מיד אחרי שחיטת הבהמה, יש להקטיר את דמה על המזבח, ובכך תלויה כפרת המתכפר, בשונה מהולכת איברים לכבש, שאין כפרת המתכפר תלויה בכך.

כדי להביא את הדם למזבח, יש צורך להוליך את דם הבהמה ממקום שחיטתה שם נזרקה דמה לתוך המזרק, למזבח עליו הוא מוקטר.

במסכת תבנית:הערת שוליים נפסק שהולכה שלא ברגל, אינה הולכה.

הראשונים נחלקו האם גם כשמסיבה טכנית, אין צורך במעשה ההולכה, וכמו באופן שהשחיטה היתה בסמוך למזבח, אם גם באופן זה זקוקים למעשה ההולכה. לדעת הרמב"ם, גם באופן זה ישנו חיוב לעשות הולכה בדווקא. לעומת זאת, לשיטת רש"יתבנית:הערת שוליים

בעומד אצל המזבח וודאי שאין צריך הולכה ברגל,תבנית:הערת שוליים.

ביאורי הרבי

• יד ב. הולכה שלא ברגל לאו שמה הולכה. לקוטי שיחות חל"ב עמ' 55 (עמ' 68)

• מא א. בשיטה מקובצת אות א'. לקוטי שיחות חל"ח עמ' 77 (עמ' 89)

• מח ב. והרי מעשר דהוא נפדה. לקוטי שיחות חל"ד עמ' 75 (עמ' 87)

• נו ב. ואינו נאכל אלא למנוייו. לקוטי שיחות חי"ח עמ' 106 (עמ' 115)

• סב א. מקום המזבח. לקוטי שיחות עמ' 68 (עמ' 81)

• עג א. תוס' ד"ה והתחתונות. אינן השחורות ראויות להיות בספק דימוע. לקוטי שיחות חל"ח עמ' 61 (עמ' 72)

• קב א. לא פסקה כהונה אלא מזרעו של משה. לקוטי שיחות חי"ח עמ' 286 (עמ' 295)

• קב א. לא פסקה כהונה אלא מזרעו של משה. לקוטי שיחות חל"א עמ' 29 (עמ' 42