שלום הבלין
הרב שלום הבלין, היה חבר קהילות חב"ד בירושלים ובתל אביב, ובמשך תקופה סייע לאביו כנציג הנהלת מוסדות תורת אמת בניהול סניף תורת אמת בתל אביב.
תולדות חיים
נולד בשנת תרס"ו ברוסיה, לאביו הרב שלמה זלמן הבלין, מחשובי החסידים של אדמו"ר הרש"ב, ולאמו מרת שיינא יפה רחל. בילדותו עלה עם הוריו לארץ הקודש, והתיישבו בחברון בה אביו הקים את ישיבת תורת אמת על פי הוראת אדמו"ר הרש"ב.
ברישומים משנת תרפ"ד מופיע כאחראי על נכסי הסניף של ישיבת תורת אמת המרכזית בתל אביב.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בשנת תרפ"ט עם רעייתו מרת רינה (ריינא) דבורה, בת החסיד ר' אליהו מיכל היילפרין[1].
הזיווג לא עלה יפה[2], ובני הזוג התגרשו, ורעייתו התחתנה בזיווג שני עם הרב שמואל עובדיה הומינר, איש מוסר מאנשי היישוב הישן, מחבר ספרים בתחום המוסר ושמירת הלשון (נכדו של הרב שמואל הומינר, מבוני שכונות ירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה), בעוד הוא עצמו התחתן בזיווג שני עם מרת בלהה, בת ר' אברהם יצחק (אייזיק) קרוסקל, רב בעיר פאלאנגא (נפטר בשם טוב ונטמן בירושלים)[3].
לאחר שבילה רוב חייו בשקידה על התורה והעבודה, נסיבות החיים אילצו אותו לשלוח ידו במסחר לצרכי פרנסה, ואף בשנים אלו לא פסק מיגיעתו בתורה.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ בני משפחת הבלין סירבו לרשום את הישיבה על שם תנועת ליובאוויטש בראשות הרבי, כפי שנהוג בכלל מוסדות חב"ד. בעיות אלו הובילו לבסוף לדין תורה שהפקיע את הנהלת מוסדות תורת אמת מידי משפחת הבלין. אף שהיה מדובר באחיו, ולא בסכסוך ישיר שלו עם שאר החסידים, גרם הדבר באופן עקיף להתרחקות מסויימת שלו מעדת חסידי חב"ד.
נפטר בגיל 56 בב' אדר תשל"ב ונטמן בבית העלמין הר הזיתים בירושלים. על מצבתו נחקק: ""פ"נ איש ישר דרך ומעולה במעשים כל ימיו עסק בתורה בחסידות ועבודת ה' ונהנה מיגיעו מוהר"ר שלום בן הגאון החסיד רבינו שלמה זלמן זצ"ל הבלין".
משפחתו
- בנו, חוקר התלמוד הרב שלמה זלמן הבלין, מחבר ספר 'המשפיע' על זקנו המשפיע וראש הישיבה הרב שלמה זלמן הבלין
- בנו, ר' צבי אליעזר הבלין
הערות שוליים
- ↑ כמנהג הימים ההם, החתונה התקיימה בערב שבת, יום שישי ג' אדר שני בשעה 15:00 אחר הצהריים בבית הורי הכלה בשכונת בית ישראל, ואפילו הזמנות פרטיות לא נשלחו, כשהמחותנים הסתפקו בפרסום ידיעה בעיתונות. דואר היום מתאריך 15 במרץ 1929.
- ↑ ראו בספר המשפיע עמוד שח ואילך, מכתבי עידוד מאביו בנושא זה.
- ↑ במכתב מתאריך כ' טבת תרצ"ד (התפרסם באתר 'מורשת' מכירות פומביות, מכירה מתאריך כ"ז שבט ה'תשפ"ה), כותב לו אדמו"ר הריי"צ "במענה על מכתבו, דבר נכון הוא לעשות איזה ענין של פרנסה, עם אחיו או עם שותף. והשם יתברך יזמין לו פרנסתו ויזמין לו השם יתברך שידוך טוב בגו"ר . . בתנאי אשר יהי' לו קביעות בכל יום ללימוד הן בנגלה ובן בחסידות".