אמה עבריה

ישנם כמה מצוות בתורה הנוגעות למצב בו נמכרת אישה יהודייה כאמה עברייה (עבדת בית) למשך תקופה מוגדרת. והם: מצוות ייעוד, פדיון, ואיסור מכירה שנייה.

בחסידות מוסבר עניינם בעבודת ה'.

מדיני המצווה

הדינים שנוגעים למכירת האמה העברייה, תוקפים את מגבלותיה ואת הדרכים בהן יש לשחררה או לשמור עליה. התורה קובעת שהאדם שמוכר את האמה לא יכול למכור אותה שוב לאדם אחר, ובמקרה של פדיון, על המוכר להקל על תהליך הפדיון ולהסכים לשחרר אותה בהתאם.

התורה קובעת שעל האיש שקנה אמה עבריה להציע לה שידוך או לקיים איתה נישואין, או לחלופין, למסור אותה לאחד מבניו. מדובר במצווה רחמנית שנועדה להיטיב עם האישה הנמכרת ולעזור לה לצאת ממצב של עבדות. זו דרך להקל עליה ולתת לה חירות מסוימת .

אם האדון לא בחר לייעדה לעצמו או לבנו, הוא חייב לפדות אותה, כלומר לשחרר אותה ולסייע לה לחזור לבית אביה. הוא לא יכול להיאחז בה במצבים בהם הוא לא מעוניין בה, ובמיוחד לא יכול להחמיר על הפדיון או להימנע ממנו.

התורה אוסרת על הקונה של אמה עבריה למכור אותה שוב לאדם אחר. היא נשארת תחת ידה של הקונה, והוא מחויב להנהיג בה רחמים ולסייע לה בחיים האישים שלה, לשמור עליה ולספק לה את האפשרות להתקיים בכבוד.

מטעמי המצווה

המצווה נובעת מרחמנותו יתברך שמו, אשר מצווה על הקונה לשאת את האמה או לתת אותה לאחד מבניו כדי שתוכל להימלט מעבודת עבדות. זהו ציווי של צדקה רחומה, המעמיד את טובת האמה העברייה בראש סדר העדיפויות. כלומר, אם הקונה לא מעוניין בה כעולה לאשתו, הוא מחויב לפעול בדרך שמאפשרת לה לצאת לחירות ולהימנע מעבדות מתמשכת.

בחסידות

• מדובר על עולם הבריאה שתפקידה להיות "מבשלת ואופה בשר" שזהו ענין שינוי המהות, שמשנה את מהות הדבר,

כלומר שאהבה או היראה שלו לא נשארים מגושמים ולא רק שעברו לצד הקדושה אלא שגם המהות שלהם נהפכה לטובתבנית:הערוה.

מקורות לעיון

• דרך מצותיך מצוות יעוד ופדיון אמה העבריה.