אברהם זליגסון
הרב אברהם הכהן זליגסון ('אברהם דער מורה צדק', ?-תרמ"ב) היה רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו ר' יוסף הכהן זליגסון.
התמנה לשמש כרב העיירה ליובאוויטש לאחר תקופת כהונתו של הרב אברהם ב"ר אביגדור הכהן, וכונה כמוהו בשם "אברהם דער מורה צדק".
שימש ברבנות העיירה ליובאוויטש כבר בימי אדמו"ר הצמח צדק[1], והוא כיהן עד סמוך להסתלקותו של אדמו"ר המהר"ש.
מלבד פסיקת ההלכה, היה מעורב באופנים שונים בחיי הקהילה, כך לדוגמה כאשר פרצו שוב ושוב שריפות בעיירה בתקופת נשיאותו של אדמו"ר המהר"ש, עלה על הבימה והכריז שהוא מטיל חרם של 'ואם לא יגיד' על כל מי שיודע פרטים אודות זהות המבעירים[2], ואף שזהותם של השורפים לא נמצאה, פעלה ההכרזה שהשריפות נפסקו לזמן מסויים. נפטר בשנת תרמ"ב, וחתנו הרב יעקובסון התמנה לשמש כממלא מקומו, על אף גילו הצעיר[3].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, ר' אהרן חוזר זליגסון - מראשי החוזרים אצל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש
- בתו מרת לאה, רעיית הרב דוד יעקובסון, ממלא מקומו כרב העיירה ליובאוויטש
הערות שוליים
- ↑ הערת הרבי בקונטרס עץ החיים פרק כ"ה עמוד 52: "שהיה רב בליובאוויטש בימי הצמח צדק", ומהניסוח ניתן לדייק שלא היה זה רק באחרית ימיו של אדמו"ר הצמח צדק, אלא אדרבה, עיקר רבנותו בליובאוויטש נקראת על שם ימי כהונתו בזמן אדמו"ר הצמח צדק.
- ↑ צבי הר שפר, מרחב עמוד 50.
- ↑ דעת רבותינו נשיאינו היתה שעדיף שיכהן בתפקיד רב מבוגר יותר, אך לבסוף לא התקבל רצונם והוא נותר על מקומו.