גדליה בן אחיקם
גדליה בן אחיקם היה מושל ביהודה לאחר חורבן בית ראשון. גדליה נרצח והיהודים האחרונים נטשו את ארץ הקודש.
קשר עם מלכות יהודה[עריכה | עריכת קוד מקור]
למשפחתו של גדליה היה קשר עם מלכות בית יהודה. אביו אחיקם היה אחד השרים שנשלחו ע"י יאשיהו המלך אל חולדה הנביאה[1] והוא הציל את ירמיהו ממות[2]. סביו שפן היה סופרו של יאשיהו המלך[3] ונזכר גם בין "זקני בית ישראל"[4]. החתם סופר[5] אף מוסיף שגדליה עצמו היה ממשפחת מלכות בית דוד.
מושל יהודה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר חורבן בית המקדש הראשון מינה נבוכדנצר מלך בבל למושל ביהודה לעמוד בראש שארית הפליטה שנשארו בארץ ישראל לאחר החורבן.
ירושלים הייתה חרבה והוא קבע את מושבו במצפה. נאספו אליו גם יהודים מהארצות השכנות. בעידודו של ירמיהו הנביא החלו לעבד את האדמה ולקומם את הריסות הארץ.
הרצח[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלך בני עמון, שעינו הייתה צרה בשארית יהודה, שלח את ישמעאל בן נתניה לרצוח את גדליה בן אחיקם, והוא ביצע את זממו בראש השנה או לדעות אחרות בג' בתשרי. הרצח הביא שלב משלים לחורבן והביא להגליית שארית הפלטה שנותרה ביהודה.
בקשר לאירוע זה נקבע צום גדליה.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי דיבר אודות גדליה בן אחיקם במספר הזדמנויות ובהן שיחות צום גדליה בשנים תנש"א ותשנ"ב.
בשיחת צום גדליה תשנ"ב, הרבי אומר ששמו של "גדליה" הוא מלשון גדלות - וכיון שיום זה נקרא על שם גדליה, הרי זה מראה שהיותו של יום זה "יום רצון לה'"[6] - מתחזקת וגדלה יותר מבשאר הצומות. כמו כן אמר הרבי שביום זה ישנו ענין מיוחד לעסוק בלימוד עניני בית המקדש[7].
בשיחה המוגהת משבתות נצבים-וילך תשנ"ב, מביא הרבי בהערה כי ב' הימים של ראש השנה הם בחינת 'יחיינו מיומיים' וצום גדליה קשור עם הגאולה במיוחד היות והוא בחינת 'ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו'.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- התיקון המושלם של צום גדליה
- ישראל גרנובטר, גדליה בן אחיקם - ממלכות בית דוד קובץ הערות התמימים ואנ"ש 770 בית משיח גליון א (תקנד) שבת פרשת האזינו (שבת שובה) תשפ"ד עמ' 11
הערות שוליים
- ↑ מלכים ב כב, יב-יד
- ↑ ירמי' כו, כד
- ↑ מלכים ב כב, ג
- ↑ יחזקאל ח, יא
- ↑ דרשות חתם סופר ח"ב לז' אב תקצ"ז - שלח, ג. דרשה לח' טבת תק"פ שנדפסה בסוף פרשת וזאת הברכה. תורת משה השלם ואתחנן מב, ב ד"ה ונושנתם.
- ↑ כמו בשאר הצומות שנקראים "יום רצון לה'", ראה ישעיה נח, ה. אגרת התשובה - פרק ב'.
- ↑ שיחת צום גדליה תשנ"ב.