עזרת ישראל

עזרת ישראל הוא שטח מתוך העזרה שבבית המקדש שישראלים דרכו בו.

משטח זה היה אסור על ישראל לצאת ולהיכנס לשטח עזרת כהנים אלא בשעת הצורך לסמיכה על גבי קרבן או לצורך תנופה ושחיטה וכן בשעה שהיה צפוף בשטח העזרה.

מיקומה

עזרת ישראל הייתה על כל רוחב העזרה מיקומה היה בצד המזרחי של העזרה מיד בכניסה הראשית אליה שער ניקנור ועד השטח המגביל אליה עזרת כהנים כך שמצידה המזרחי היה את חומת העזרה ומצידה המערבי היה עזרת כהנים בצדה הצפוני היה את לשכת הגזית ומצידה הדרומי היו לשכות שונות.

רוחבה של עזרת ישראל היה אחד עשר אמה. ואורכה כאמור כרוחבה של העזרה כולה מאה ושלשים וחמישה אמות.

ביציאה מעזרת ישראל אל עזרת כהנים הייתה מדרגה בגובה אמה ועליה הדוכן שהיו בה שלשה מדרגות בגובה חצי אמה כל אחת. וכן היו שם ראשי פספסין להבדיל בין עזרת ישראל לעזרת כהנים.

הלשכות

בעזרת ישראל היו שמונה לשכות: שלש בדרומה, שלש בצפונה ועוד שני לשכות בצידי שער ניקנור.

השלש שבצד דרום היו:

לשכת המלח - בה היו מולחים את כל הקרבנות לפני שהעלו למזבח.

לשכת הפרווה - בלשכה זו היו מולחים את עורות הקרבנות.

לשכת המדיחין - בלשכה זו היו מדיחים ושוטפים את קרבי הקדשים. בגג לשכת הפרווה היה מקווה מים לטבילה שהיו עולים אליו במדרגות (במסיבה) שהייתה בלשכת המדיחין.

השלש בצד הצפוני היו:

לשכת הגזית - בה היו יושבים הסנהדרין, לשכה זו הייתה חצייה בחול - בהר הבית, וחצייה בקודש תוך עזרת ישראל.

לשכת הגולה - בה היו שואבים מים מהגולה^{[דרושה הבהרה]} לכל ישראל.

לשכת העץ - היא הייתה נקראת גם 'לשכת פרהדרין' בה היו מפרישים את הכהן הגדול לפני יום הכיפורים.

שתי לשכות בצידי שער ניקנור:

לשכת עושי חביתין - במקום זה היו מכינין "חביתין" לכהן הגדול, להקריב את עשירית האיפה, מחציתו בבוקרו ומחציתו בערב.

לשכת פנחס המלביש - בלשכה זו אוכסנו בגדי כהונה. מקור השם "פנחס המלביש" הוא, מפני שכך היה שם הראשון שעסק בבגדי הכהונה, ונקראו כולם על שמו.

קישורים חיצוניים

• עזרת ישראל, באתר מכון המקדש