עלות השחר
עלות השחר הוא זמן מסויים, עוד לפני שהשמש זורחת, כשהחושך מתחיל להיעלם לאט לאט, והאור תופס את מקומו. הרגע בו מתחיל הניצוץ הראשון של האור לבקוע מתוך חשכת הלילה נקרא "עלות השחר".
מהותו
עמוד השחר הוא עמוד אור שבוקע בבוקר בצד מזרח קודם עלות השמש, והוא הזמן שבו מתחיל הבוקר להאיר בעולם.
עמוד זה נקרא בשם "שחר" כיון שממנו והלאה סרה שחרות הלילה, או ששחר הוא כינוי לאור שנראה בשמים לפני זריחת השמש. בתורה נקרא זמן זה עלות השחר, וכן נקרא זמן זה עפעפי שחר{[הערה|אנציקלופדיה תלמודית, ערך עלות השחר}}.
זמן עלות השחר
זמן עלות השחר מבואר במסכת פסחים [1], ומחושב על פי משך מהלך אדם, 4 או 5 מיל, ביום בינוני - ימי ניסן ותשרי, בהם היום והלילה שוים.
לדעת רבי יהודה: מהלך אדם מעלות השחר עד הנץ החמה הוא 4 מיל, ושיעור מיל הוא 18 דקות. היינו, שזמן עלות השחר 72 דקות לפני הנץ החמה. וכך נפסק בשולחן ערוך [2], מדברי תרומת הדשן [3].
לדעת עולא ורבי יוחנן: מהלך אדם מעלות השחר עד הנץ החמה הוא 5 מיל, ושיעור מיל הוא 24 דקות, היינו, שזמן עלות השחר 120 דקות לפני הנץ החמה. וכך סובר הרמב"ם [4].
שתי דעות אלו הובאו בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן [5], ופסק אדה"ז כדעה השניה שמהלך מיל הוא 24 דקות.
יש דעה שלישית, דעת ה"חק יעקב" [6], שמהלך מיל הוא 22.5 דקות, ולפי זה זמן עלות השחר הוא 90 דקות לפני הזריחה. אך, דעה זו לא נמצאת בראשונים, וכן לא הובאה על ידי אדה"ז בשו"ע[7].
דעת הרב נאה
להלכה: פוסק אדה"ז בסידור "סדר הכנסת שבת", ששיעור מיל הוא 24 דקות. ועל פי זה, עלות השחר הוא 120 דקות לפני הנץ החמה. וכידוע, שהולכים לפי פסקי הסידור. על יסוד זה פסק הגרא"ח נאה בספרו שערי ציון (אות לז) ששיטת אדה"ז בעלות השחר היא 120 דקות. וכך פוסק הלכה למעשה הרב יעקב סינגאווי[8]. וכך פוסקים רבני מכון הלכה חב"ד ועוד.
דעת הרב סינגאווי
הרב יעקב סינגאווי פירסם את דעתו בטבת תש"ס בשבועון בית משיח [9] ובו ביאר בהרחבה את השיטות השונות בזמני עלות השחר, שיטת אדמו"ר הזקן והביאורים על כך, עד ההלכה למעשה וכך פסק: "ולהלכה, אין לנו אלא דברי אדמו"ר הזקן בסידור שפסק שעלות השחר הוא לפי השיטה של 120 דקות היינו כשהשמש נמצאת 25.9 מעלות מתחת לאופק, וכמו שפסק הגרא"ח נאה. ובמקום שאין השמש יורדת מתחת ל-25.9 מעלות אזי עלות השחר מתחיל מחצות הלילה. לכן, למעשה מותר לאכול בליל תעניות ציבור רק עד שהשמש מגיעה ל-25.9 מעלות מתחת לאופק, ובודאי שלא מסתמכים על השיטה של 72 דקות שמקילה בזה". הרב סינגאווי מציין כי כפי שפסק הגר"ח נאה, לחומרא כן חוששים לשיטת 72 דקות, אבל עיקר עלול השחר הוא כפסק אדמו"ר הזקן 120 דקות.
דעת הרב לוין
הרב ברוך נאה בן הרב חיים נאה צירף נספח ללוח כולל חב"ד ובו נאמר כי זמן עלות השחר לפי אדמו"ר הזקן הוא 120 דקות לפני נץ החמה, הרבי קיבל את הנספח ושלחו לרב שלום דובער לוין, אשר כתב על כך ביאור קצר ומסקנתו מצדדת ב-72 דקות ומעלה תמיהות על 120, אך על כך הרבי לא השיב [10].
דוגמאות מפרסומי חב"ד זמן עלות השחר
דוגמאות מפרסומים חב"דיים אודות זמן עלות השחר כזמן התחלת צום צום גדליה תשפ"ה:
- לוחות שנה המתפרסמים על ידי בתי חב"ד באה"ק, עלות השחר בצום גדליה: 5.29
- לוח כולל חב"ד: 4.27
- מדריך הלכה למעשה של מכון הלכה חב"ד: 4.29
- התקשרות גיליון ער"ה: 4.39
- אתר צעירי חב"ד בארץ הקודש מובאות שתי הדיעות ובהערה - כיום נוהגים כמו שיטת 72 דקות
- אתר חב"ד בישראל (אתר) 4.27.
מספר מדריכי הלכה אחרים מתעלמים מזמן עלות השחר בצום גדליה, ורק כותבים 'עלות השחר'.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב שלום דובער לוין, דובר שלום פרק זמן עלות השחר
- הרב שלום דובער לוין, עבודת הקודש, פרק מכתבי תורה קכח - זמני עלות השחר