שאול שלום הכהן
החסיד ר' שאול שלום הכהן מהורודוק, היה ממחונכיו של רבי מנחם מענדל מויטבסק ומחסידיו הראשונים של אדמו"ר הזקן, ובהמשך ממקושרי אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק.
אודותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' שאול שלום היה למדן גדול בנגלה ובדא"ח, עסק בעבודה שבלב, והיה בעל צדקה וגומל חסדים. אשתו הייתה מפורסמת במדת הכנסת אורחים וביקור חולים עניים.
פרנסתו הייתה מצויה לרווחה מחקלאות שעסק בה בעצמו יחד עם בני ביתו.
דרכו הייתה שבכל שנה הלך רגלי לליאזנא, ליאדי וליובאוויטש. כשמלאו לו שבעים שנה, היה הולך אחת לשנתיים. בשנת תר"ח מלאו לו תשעים שנה.
אדמו"ר הצמח צדק הכירו עוד מימי ילדותו שהיה בא לליאזנא, כי הצמח צדק בילדותו אהב מאוד את השדה והדרת הטבע. והחסיד ר' שאול שלום היה "עולה לרגל" לחג השבועות ומתעכב שם כמה שבועות. ר' שאול שלום בהיותו רציני ביותר אהב את הבדידות והיה יוצא לשדה להרבה שעות ולומד שם ומתעמק במחשבותיו, ושם מצאו הצמח צדק והיה שומע ממנו הרבה סיפורים ומאמרי תורה מדי שנה.
בשנת תר"ח כאמור מלאו לר' שאול שלום תשעים שנה. חסידי העיירה הורודוק ובראשם ר' פנחס לייב המשפיע, התאוננו לפני רבי ברוך שלום בנו בכורו של הצמח צדק על הישיש ר' שאול שלום, שמעבר לכך שהוא טורח מאוד ללכת רגלי מהורודוק ואינו מתחשב עם זקנותו, הנה השתתף הריקודים והטריח עצמו לרקוד "קדאצ'קה" (קאזאצקע) כרגילותו בימי עלומיו, עם בן גילו החסיד ר' שמואל מונקעס. ורבי ברוך שלום סיפר על כך לאביו אדמו"ר הצמח צדק.
כשנכנס ר' שאול שלום ל'יחידות' אצל הרבי, אמר לו הצמח צדק: על גוף יהודי צריך לשמור, ככל שהגוף מתבגר, יש לנהוג בו יותר ויותר בדרך ארץ, עבור מצוות ציצית ותפילין שהוא לובש. הרבי האריך לבאר לו את התכלית של "שוב" לעשות כלים לאלוקות על ידי הגוף.
כשיצא ר' שאול שלום מהיחידות וסיפר לחסידים את אשר אמר לו הרבי, אמר: אחיי ורעיי! כוחי עתה ככוחי אז, לצאת בקאזאצקע נפלאה, אבל כיוון שהרבי אמר שצריכים לשמור על הגוף, איני רשאי לצאת ב'ריקוד קודש הקודשים' בעצמי, ולכן עשו כסא של ידיים ואשב על ידכם, ונקיים את 'ריקוד קודש הקודשים'.
כרגע נגשו שני אברכים בעלי קומה ובעלי זרוע, שילבו את ידיהם ונעשה כיסא, ור' שאול שלום ישב על ידיהם, ויצאו במחול בניגון ידוע מתאים ל'מחול היחידות'. עודם מנגנים בנעימה ובהשתפכות הנפש, והנה פתאום קפץ ר' שאול שלום מעל מושבו, וידלג כאייל במהירות נפלאה ויעמוד על מקום מושבו - על כסא ידי האברכים - מכה כף אל כף, ומנגן בדיקות נפלאה.
כשסיפר זאת אדמו"ר הריי"צ[1] סיים: "לא רק מאורחות חיי הוד כ"ק רבותינו הקדושים ומדרכיהם הקדושות לומדים חסידים הרבה, אלא גם מדרכי החסידים ואורחות חייהם לומדים החסידים הרבה".
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 251-253.