יהושע שפירא
הרב יהושע נריה כהנא שפירא (נולד בשנת תשכ"ג, 1963), הוא ראש ישיבת ההסדר ברמת גן, משפיע בציבור הדתי לאומי ואחיו של הרב יצחק שפירא.
תולדות חיים
נולד בכ"ב באב ה'תשכ"ג בכפר פינס לרב משה שפירא ולרבנית רבקה שפירא, וגדל גם בירושלים. כשהיה בן 12 עברו הוריו ליישוב עפרה, שם עמדו בראש מדרשת שובה. עד אמצע כיתה י"א למד בישיבת ירושלים לצעירים, ולאחר מכן בישיבת קדומים.
בעקבות נישואיו, בהיותו כבן 18, עבר ללמוד בישיבת מרכז הרב.
בשנת תשמ"ד עבר אל ישיבת עוד יוסף חי בשכם, שבה למד ולימד כעשר שנים. באותה תקופה התגורר ביישוב מעלה לבונה. במקביל לעיסוקו התורני עסק במכירת בתים ביהודה ושומרון.
ב-כ"ד אייר ה'תשמ"ט הגיע עם תלמידים נוספים מישיבת "עוד יוסף חי" לביקור בקבר יהושע בן נון בכפר כיפל חארת'. הקבוצה הותקפה והגיבה בירי, שממנו נהרגה נערה בכפר.
נגד הרב שפירא ותלמידים נוספים הוגש כתב אישום. הם טענו להגנה עצמית ובעסקת טיעון נגזרו עליהם 8 חודשי מאסר בפועל.
פעילותו
הרב שפירא פעיל בקרב תנועות התשובה הציוניות ובהדרכתו קמו מדרשת אוריה וארגון נהורא.
פעל להקמת אינטרנט רימון – ספקית אינטרנט המספקת אינטרנט ללא פורנוגרפיה ואלימות. הוא תומך בשיטת 12 הצעדים. הוא שותף בדיוני "פורום תקנה" העוסק במניעת הטרדה מינית במקומות עבודה בציבור הדתי.
הרב שפירא מרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמקומות נוספים. הוא חבר ההנהגה הרבנית של "חותם".
בשנת תשע"א יזם את כנס "בכל לבבך", שבו משתתפים אלפים מדי שנה.
מעביר הרצאות בנושאי אישות יחד עם רעייתו, הרבנית נעמי שפירא, במסגרת "אבקשך – מרכז רוחני לעבודת ה'".
ישיבת ההסדר רמת-גן
עם השנים התגבשה בו ההכרה כי עליו לעבור אל גוש דן, שבו היה באותן שנים מחסור בישיבות ומוסדות תורניים.
תחילה סבר להקים ישיבה בעיר תל אביב, אולם לאחר התייעצות עם הרב יעקב אריאל החליט להקים את המוסד ברמת גן.
בחודש אלול תשנ"ד הקים את ישיבת ההסדר ברמת גן – ישיבת ההסדר הראשונה בגוש דן, שבראשה הוא עומד עד היום.
בשנת תשע"ח העמיד לצדו בראשות הישיבה את הרב בן ציון אלגזי.
התקשרותו לחב"ד
בהיותו בישיבת 'עוד יוסף חי' בשכם, התקרב לחסידות חב"ד והפך לתלמיד קרוב של הרב יצחק פייוויש גינזבורג.
הרב יהושע מעביר שיעורים בספר 'התניא', ובשיחותיו מרבה לדבר מתורת חב"ד.
משנת תשס"ו מתקיים כל שנה בי"ט כסלו, אירועי צמאה בראשות וביוזמת הרב משה שילת, שבהם הוא משתתף באופן קבוע.
ידוע כאחד ממובילי המהפכה החסידית, ובייחוד החב"דית בציבור הדתי-לאומי, שחלה בשנים האחרונות, בעיקר ע"י תלמידי הרב גינזבורג.
דעותיו והשקפותיו
הגותו משלבת את תורת הרב קוק עם יסודות חסידיים, בעיקר בהשפעת כתבי חב"ד וברסלב.
בשנת 2009 התפרסם הרב שפירא בקריאתו להיזהר מ"שוליים בציונות הדתית המנסים למשוך אותה לכיוונים נאו-רפורמים".
בכינוס "נשים למען המקדש" שנערך בשנת תשס"ג התבטא ביחס לתנועה הפמיניסטית: "הגברים הם הזוכים האמתיים מעצם היכולת של האישה לעמוד כיום בעמדה שווה מולם, כיוון שהם לומדים מכך כיצד לעמוד מול הקב"ה, שבמערכת היחסים עמו הם הצד הנשי".
בריאיון שנערך עמו בשנת תשע"ז אמר: "השוביניזם שלט בעולמנו, ובעינֵי התורה הוא היה קללה". עם זאת קבע: "התורה סוברת שיש הבדלים בין גברים לנשים לפני חטא אדם ראשון. קשה לנו היום להבין מה התוצר של קללה ששלטה במשך חמשת-אלפים שנה, ומהו המבנה הבסיסי של השוני". בהקשר זה הוסיף: "בעיניי זה פלא של ממש, שהשיבה של עם ישראל לארצו מהגלות, מסיימת איתה גם את קללות הבריאה".
לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות הביע תמיכה בדעתו של הרב אברהם שפירא שיש לסרב פקודה לבצע פינוי יישובים.
בתקופת משבר הקורונה הדגיש את החשיבות בהקשבה להוראות משרד הבריאות, קרא לתלמידיו להתפלל באוויר הפתוח ועודד התחסנות.
משפחתו
הרב שפירא מתגורר בשכונת רמת עמידר שברמת גן. אחד מאחיו הוא הרב יצחק שפירא, ראש ישיבת עוד יוסף חי ביצהר.
הוא נשוי לנעמי, העומדת בראש מדרשת אבקשך לנשים ומרצה במדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן.
לבני הזוג אחד עשר ילדים. בנו השני, הרב שלום (מכונה הרב שלומי), הוא ר"מ בישיבת רמת גן וחתנו של הרב עמיאל שטרנברג. בתו הסופרת מעיין הנדלר נשואה לבנו של הרב אריה הנדלר.
ספריו
- מציץ מן החרכים – אסופת מאמרים בנושאי אמונה
- אשיב ממצולות (לבנים) ותשוב תחייני (לבנות) – ספרים העוסקים בנושאי צניעות ומיועדים לבני נוער
- בקרבך קדוש – שיחות על פרשיות השבוע (2 כרכים)
- חלקי ה' אמרה נפשי – ביאור על שני מאמרים של רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד, ה'תשע"ג. מהדורה מורחבת עם חמישה מאמרים הופיעה בתשע"ח.
- בקשו פני – שיחות לימי הרחמים, התשובה והאהבה
- לצאת מהדעת – על זוגיות, בעריכת תלמידו צבי איל ומלווה באיורים של אלחנן בן אורי
- יודעי תרועה – על הכוונות בתקיעת שופר, ה'תשפ"א.
- נפשי בשאלתי – 1,000 שאלות ותשובות בעבודת ה', הוצאת "קרוב אליך", תשפ"ב.