שלמה דער געלער

החסיד ר' שלמה דער געלער (= שלמה הצהוב) היה מלמד חסידי ושמח בנעוול.

תולדות חיים

ר' שלמה דער געלער נקרא כך על שם זקנו הצהוב. הוא שימש כמלמד בעיר נעוול והיה חסיד נלהב שתמיד היה שמח. הוא היה נוהג לרקוד ולהתוועד רבות[1].

דרכו רגלי מעירו לליובאוויטש הייתה אורכת זמן רב והיה שר ניגון חסידי על המילים "האדרת והאמונה", מיני אז נקרא הניגון על שמו.

(כאשר ר' יקותיאל זלמן לוין הגיע לרבי לראשונה, ביקש ממנו הרבי להתחיל ניגון בהתוועדות, וכאשר החל והחסידים לא הצטרפו, עצר ואמר בפליאה "הרי זה 'שלמה דעם געלער'ס ניגון?!...", והרבי חייך וכל הקהל הצטרף לעזור בשירה)[2].

כשהגיע לליובאוויטש בשמחת תורה תרנ"ב לליובאוויטש רקד כדרכו כשאוחז בעץ חיים עד שכולם ראו שהוא כולו רטוב מהריקוד. אמר לו אדמו"ר הרש"ב שהוקיר אותו מאוד שהוא "נכד טוב" לסבו (החסיד ר' אליהו בער החרש, מחסידי אדמו"ר הצמח צדק)[3].

תקופה ארוכה הוא היה חולה ועני גדול, דירתו הייתה כחורבה וכאשר ר' שמואל לויטין היה אצלו, ר' שלמה דיבר איתו חסידות וסיפורים בחיות כמו בריא, זה היה כל חיותו[4].

ניגוניו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. לקוטי דבורים לשון הקודש ח"ה ע' 1213
  2. תשורה לוין תשפ"ד, עמוד 59.
  3. ספר השיחות תש"א עמ' כב.
  4. רשימת ויינגארטען תש"ו אות קפ"ו
  5. לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ