מילון חסידי:שפיץ חב"ד
הביטוי "שפיץ חב"ד", מתאר חסיד שמקיים את מנהגי חב"ד בצורה מדוקדקת. התנהגות כזו מכונה שפיצקייט.
בשנים האחרונות נוסף פירוש נוסף למושג זה: אחד שמחקה את התנהגותו של הרבי בכל דבר, כולל בסגנון הדיבור, הלבוש והכתיבה[1].
הגדרת המושג[עריכה | עריכת קוד מקור]
המושג "שפיץ חב"ד" מתאר צורת התנהגות הדורשת שלימות בכל המעשים לפי הקריטריונים החסידיים. ולדוגמא: הרבי פעם הזכיר שבניקולייב פתחו בית כנסת חב"די שני שהיה נקרא בית הכנסת של ה"שפיץ חב"ד", מכיוון שארע שהגבאי הפסיק את אמירת המאמר שאמרו ברעווא דרעווין כאשר הגיע זמן התפילה[דרוש מקור].
המשורר אברהם שלונסקי, הגדיר את העיר קרמנצ'וג כ"עיר חסידית של "שפיץ חב"ד"".
בהזדמנות אחרת[2], הסביר הרבי: כמו שבמחט, בכדי לחבר את שני חלקי הבגד - צריך שיהיה לה שפיץ; וכן צריך שיהיה לה חוט מחובר אליה. כך גם בנוגע לקיום המצוות, כמו לדוגמא במצוות ציצית, על ידי זה שיש חור בבגד (שמרמז על גשמיות העולם), שנעשה על ידי השפיץ של המחט, יכול לעבור החוט - ההמשכה של היהדות, התורה והמצוות. ובכדי לעשות את החור הזה, צריך שיהיה תוקף יהודי, ולא להתפעל מהעולם והסביבה. ועל ידי זה שישנו ה"שפיץ" - התוקף היהודי, יכולים לעשות את העולם ל"בגד" של הקב"ה, בו הוא יכול "להתפאר".
מצד שני, הרבי עורר על כך שכאחד שעושה דברים ללא חשבון בכדי למקסם את מעשיו באופן שלם, על ה"שפיץ חב"ד" מוטלת חובה מיוחדת להתנהג באופן של "כבוד ליובאוויטש", מצד האכפתיות לענייני החסידות, ומצד הרצון לגרום לאנשים נוספים להתקרב לחסידות.
חיקוי מעשי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחד המאפיינים של אלו המכונים "שפיץ חב"ד", הוא חיקוי הרבי. לדוגמא: לכתוב בכתב הדומה לכתב ידו של הרבי, וכמו שכתב הרבי[3]: "בין חסידים לרבותיהם, משתדלים בסגנון מכתביהם והליכותיהם בכלל, להדמות לרבם". דבר קיבל משמעות כל כך גדולה, עד שהחסידים שהיו ממונים על העתקת כתבי היד ומאמרי החסידות השתדלו לחקות בכתב ידם את כתב ידו של הרבי, ועד שפעמים רבות ניתן להבחין לאיזה אדמו"ר שייך המאמר אפילו מבלי לעיין בתוכן שלו.
הרבי אף הביא את הפתגם החסידי המהווה מקור להנהגה זו, על פי מאמר חז"ל[4]: "אחרי השם אלוקיכם תלכו - וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?", שאף שאי אפשר 'לחקות' את הקדוש ברוך הוא, אבל תלמיד כן יכול לחקות את רבו.
במשך השנים נערכו כמה קבצים המלקטים הנהגות יחודייות של הרבי ומהם הקובצים מנהגי מלך והנהגות מלך, והספרים מעשה מלך וארחות מנחם, והליכות מנחם.
שלילת ה'שפיץ חב"ד'[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכללות על אף החביבות שנראה שיש לרבי כלפי אלו המרגישים עצמם כשפיץ חב"ד, הנה כאשר השימוש בזה הי' באופן הלא נכון, ראה הרבי לנכון להעמיד אותם על מקומם בכמה וכמה הזדמנויות ומתוך תוכחתם אפשר ללמוד כיצד הרבי רואה את הדרך הנכונה שעליהם להתנהג.
במספר התוועדויות[5] התייחס הרבי להנהגתם של הבחורים והרבנים שכל התפילה עומדים ומסתכלים עליו במקום להביט בסידור, כאל "שפיץ חב"ד", ושלל אותה לחלוטין. בשיחת ליל ו' דחג הסוכות תשמ"ו התייחס הרבי ל"שפיץ חב"ד" הטוענים "הייתכן ללמוד 'נגלה' ביום השבת". ולאחר שהרבי מוכיח מהנהגת האריז"ל והנהגות רבותינו נשיאינו שיש ללמוד נגלה בשבת, הוסיף הרבי ש"אם רצונו דווקא להקפיד על מנהגים של "שפיץ - חב"ד" - יכול להקפיד ולהיזהר בכל העניינים, כולל בעניין זה גופא; אבל בתנאי שהדבר לא יגרע חס-ושלום בלימוד השיעורים הקבועים (גם) בנגלה דתורה, ובפרט שיעור קבוע שנהג בו שלוש פעמים כו'".
על שפיץ חב"ד, ראשית לציית[עריכה | עריכת קוד מקור]
במכתב מב' מר חשוון תשי"ז[6]: ... הנה לפלא על מצב כגון דא, שכל הסברות עולות במחשבה לבד הסברא הכי פשוטה - פאלגען [לציית], לדאבוננו לא הוא היחיד בכגון דא אלא כמה מאנ"ש ואפילו פון שפיץ חב"ד[7], הנה "לפעמים" כשכותבים אליהם ענין שחדש הוא אצלם לפי דעתם, תכף ומיד מעסיקים השכל שלהם בכמה אופנים ודרכים לבד הדרך הכי פשוטה, והוא למלאות הנכתב כפשוטו מבלי פשט'לעך ומבלי דריידלעך...
להזהר שלא לרחק[עריכה | עריכת קוד מקור]
שבת בראשית תשמ"ה הרבי הוכיח שהתנהגות של מי שרואה עצמו "שפיץ חב"ד" ומנגן ניגונים מסויימים לפעמים יכולה לרחק מתורת החסידות, ואמר:
"ישנם 'שפיץ חב"ד' החושבים שהם אלו שיודעים מה צריכים לעשות וכיצד צריכים להתנהג[8], וכל אלו שמסביבם שמנסים להעיר להם לפעמים שעושים דבר בלתי-רצוי - אין הדבר מועיל להם כלל, בחשבם מי הם אלו שיכולים להעיר להם, בה בשעה שאף א' מהם אינו מגיע לדרגתם, שהרי הם 'שפיץ חב"ד'! כוונת הדברים: לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, עניני דפוס שהדפיסו, או ניגונים וכו' - גרמו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות – הפסיקו ללמוד כתוצאה מפעולותיהם של אלו! לא רק שפעולות אלו אינם מביאות לקירוב רחוקים, אלא אדרבה, עי"ז מרחקים את אלו שכבר התחילו להתקרב!
ה"שפיץ" שנשבר...[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתשי"ז בחורים נכנסו למשרד הנהלת הישיבה ב 770 וצעקו על הנהגת ההנהלה - באופן שאינו ראוי.
הרבי, אף שלא הסכים כלל עם הנהגת הנהלת הישיבה, לא הסכים עוד יותר עם הנהגה כזו מצד תלמידי הישיבה, הרבי קרא לבחורים אליו לחדר ליחידות מיוחדת ודיבר איתם בחריפות, תפקיד התלמידים להיות שקועים בלימוד ובעבודת התפילה וכו', תוך כדי דבריו הרבי לקח עפרון והשליכו על השולחן באופן כזה שהשפיץ נשבר, הבחורים הבינו שהרבי התכוון לומר להם, שהתנהגות כזו שוברת את ה"שפיץ" חב"ד[דרוש מקור].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שפיץ חב"ד - שיחות, אגרות, מענות ויחידויות
ליקוט של דברי הרבי על המושג שפיץ חב"ד. תשורה מבר מצווה של משפחת מטוסוב, י' מנחם-אב תשפ"ג - "שהמקורב יהיה 'שפיץ חב"ד'!" בתוך קובץ 'ומלכותו בכל משלה' בהוצאת ועד חיילי בית דוד
- תנועת צדיק, י"ד כסלו תשפ"א
- , פרק מתוך הפודקאסט חב”ד ישר לעניין, עם הרב מנחם דוברוסקין והרב אורי גמסון
וידאו 
הערות שוליים
- ↑ בעבר היו קוראים לכך "מימוש'ניק".
- ↑ שיחה לילדי מחנה הקית "גן ישראל". כ"ף מנחם אב תשמ"ט
- ↑ אגרות קודש חלק ט' עמוד לא.
- ↑ סוטה יא, א.
- ↑ התוועדות שהתקיימה בחורף תשכ"ז(?) והתוועדות י"ג תשרי תשמ"ג: "ומסתכלים על בשר ודם במקום להסתכל בסידור".
- ↑ אגרות קודש כרך יד אגרת ד'תשצח
- ↑ ההדגשה לא במקור.
- ↑ הלשון המדוייקת "און ער מיינט אז ער שפיץ חב"ד" (מזיכרון ר' ברוך כהנא)