הפיגוע במעלות
הפיגוע במעלות הוא פיגוע טרור שהתרחש כ"ג אייר תשל"ח, בבית הספר במעלות. לפני הפיגוע הרבי פתח במבצע מזוזה. לאחר הפיגוע הרבי אמר ש'דחפו' אותו לעשות את המבצע.
רקע
בשנת תשל"ד הייתה התעוררות גדולה בארץ, בכל הקשור לבדיקת מזוזות. המבצע החל בי' שבט תשל"ד. הרבי הרחיב על המבצע במילים שמיימיות שרק לאחר מספר חודשים הובנו היטב. הרבי הסביר כי ב"צאתך ובבואך" זה ניכר שזה חלק בעולם של יהודי, זאת על ידי מזוזה הקבועה בפתח ביתו של יהודי.
המצב בארץ היה מתוח מאוד, בעת הסכם הפסקת האש במלחמת יום הכיפורים. לאור המצב, הרבי דיבר[1] על מספר הוראות מיוחדות:
א. שתהיה קביעות עיתים לתורה. ב. שתהיה בכל בית קופת צדקה. ג. שתיקבע מזוזה בכל פתח שבכל בית.
בהתוועדות ט"ו בשבט שוב דיבר הרבי על המבצע, וגם על חשיבות קופת הצדקה.
המבצע החל בשלב נמוך, וגם אחת הידיעות על המבצע בעיתונות, הייתה קצרה.
הפיגוע
ביום רביעי כ"ג אייר תשל"ד, קבוצה של תלמידים מצפת שהיו בטיול שנתי, ישנו בבית הספר במעלות. בשלב מסוים הגיעו מחבלים אליהם, ולקחו אותם כבני ערובה. הם החזיקו במאה וחמשה תלמידים, ועשרה מבוגרים.
לאחר שעות ארוכות, החליט שר הביטחון משה דיין להורות על חילוץ. תוצאות החילוץ גרמו לאסון שבו נהרגו 21 תלמידים, שלושה מבוגרים, ועוד שישים ושמונה נפצעו.
פעולת המחבלים הכתה את תושבי המדינה בהלם. תמונות ההרוגים עוררה הד תקשורתי ברחבי העולם.
דברי הרבי לאחר הפיגוע
לאחר הפיגוע הרבי הורה לבדוק את המזוזות במוסד הלימודי בצפת, והתברר כי מספר המזוזות הפסולות שנמצאו תואם למספר ההרוגים. כשהתפרסם על הרוגים נוספים, ביקש הרבי לבדוק שוב, וגילו עוד מזוזות פסולות, כמספר הנרצחים בפיגוע.
הרבי ביאר באריכות עד כמה המזוזה שומרת על הילדים[2].
כמו כן הרבי ביקש לעורר על בדיקת המזוזות וכשרותם בקשר עם ההתעוררות במבצע מזוזה: "עסקתי בלהט בענין מבצע מזוזה. דחפו אותי ולא נתנו לי מרגוע מלתבוע ולדבר על מזוזה, אני בעצמי לא יודע למה כו', ועכשיו ראו איך שכל מאורע הזה היה קשור במצות מזוזה."[3]
בשבת לאחר הפיגוע הרבי דיבר בכאב על המזוזות הפסולות שנמצאו בבית הספר ועל ההקשר בין מספר המזוזות לבין ההרוגים.
לקריאה נוספת
- דחפו אותי ולא נתנו לי מנוח, במדור 'חיי רבי' שבועון 'כפר חב"ד' גליון 1964, קרח תשפ"ב עמוד 32.