שלום חיים אשר כהנוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב שלום חיים אשר הכהן כהנוב (תרפ"ג-כ' ניסן תש"פ), היה מזקני חסידי חב"ד בקראון הייטס, וחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית.

תולדות חיים

נולד באחלציחה שבגרוזיה בשנת תרפ"ג לרב אליהו שמואל כהנוב, ונקרא על שם סבו מצד אביו ר' חיים, וסבו מצד אמו הרב אשר מרגליות, רבה של ראקשיק.

בשנת תרצ"ט נכנס ללמוד בסניף של ישיבת תומכי תמימים המקומית בעיירה סינאקי[1], ועם סיום מלחמת העולם השנייה הבריח את הגבול לפולין דרך רוסיה כמו אלפי חסידי חב"ד במבצע שכונה לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו'.

כשהגיע לפראג, בשלהי הקיץ של שנת תש"ו, מונה על ידי הרב ישראל ג'ייקובסון כחבר בוועד שהתעסק בסידור וויזות לאנ"ש שהתרכזו במחנות המעבר, ופעל במקום יחד הרב יהודה חיטריק וגיסו ר' חיים חייקין.

אחרי נידודים שונים הגיע לפריז שם שהה בשנת תש"ז בשעת ביקורו של הרבי במקום[2], בתקופה זו זכה ללוות את הרבי למקומות שונים.

בקיץ של אותה שנה זכה להימנות בקבוצת הבחורים שהרש"ג סידר להם אשרות כניסה לארצות הברית[3], והוא המשיך את דרכו לניו יורק, ונכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית.

ביוני 1947 היה אמור להפליג לארהב, אך במקום זאת ויתר על כרטיסו כדי שהרבנית חנה ובנה יוכלו לחזור יחדיו. כאות להערכתו, השאיל לו הרבי מכתב בן כמה עשרות עמודים שכתב חותנו, הרבי השישי, בכדי שיוכל לקרוא זאת במהלך הפלגתו מאוחר יותר לארהב.

מכתב נדיר זה, המכונה "לנגער בריוו" , או "המכתב הארוך", מספר את סיפורו הדרמטי של הדור הקדום של חסידי הבעש"ט , ולאחר מכן זכה לעיבוד לאנגלית כ"הכנת חסידים" . 
בהמשך המשיך לשמור על קשר עם הרבנית חנה גם בהגיעו לארהב,  ליווה אותה למקומות שונים, ושימש כעדה בטקס ההתאזרחות שלה בארה"ב ב-1953 .

עם סיום חוק לימודיו בשנת תשי"ג נשא את רעייתו שרה מרים לבית רוזנבלום, והחל לעבוד בארגון צעירי אגודת חב"ד.

בהתוועדות פורים תשכ"ו קרא לו הרבי בשמו ומזג לו כוס משקה על מנת להוציא את כל הקהל ידי חובת עד דלא ידע.

נפטר בכ' ניסן תש"פ, ערב שביעי של פסח בשיבה טובה בגיל 96.

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. יחד איתו למדו בישיבה ר' לייב שפירא, משה מרוזוב והאחים שלום בער ואייזיק שאנאוויץ.
  2. בהתוועדות חג הפורים תשכ"ו אמר לו הרבי שהפעם הראשונה בה הכיר אותו היה כאשר עשה קידוש על 96% בפריז בתש"ז.
  3. הבחורים הנוספים שקיבלו ויזה היו אחיינו ר' עזריאל חייקין, ר' הירש'ל חיטריק, ור' אהרון זאקאן.