ניגון ידידי רועי מקימי

ידידי רועי מקימי ("ניגון לר' ישראל נאג'ארה") הינו ניגון רגש המקונן על אורך הגלות.

אודות הפיוט[עריכה | עריכת קוד מקור]

מילות הניגון

יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי/ מִמִּרְמַס אַנְשֵׁי לָצוֹן/
הַגִּידָה לִי אַתָּה עַל מִי/ נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן;
שׁוּב לֶאֱסֹף נִדָּחֶיךָ/ כִּי הֵם זֶרַע אֲהוּבֶיךָ/
רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ/ וְגַם אֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן;
רְעֵנִי בִּנְאוֹת דְּשָׁאִים/ תֵּן מִרְעִי עַל כָּל שְׁפָאִים/
בִּזְרוֹעֲךְ קַבֵּץ טְלָאִים/ וּסְחַב צְעִירֵי הַצֹּאן;
אֱמֹר נָא פּוֹדִי מַצִּילִי/ עַד אָן עֲוִילִי מַנְהִילִי/
יִרְעֵנִי רוֹעֶה אֱוִילִי/ וַיְהִי הֶבֶל רוֹעֵה צֹאן;^[1]
לְעִירִי יַד הוֹרַי בָּנוּ/ הֲבִיאֵנוּ וּמְשׁוֹל בָּנוּ/
נֹאמַר לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ/ כִּי שָׁם אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן;
חוֹן עֲנִיִּים מְרוּדִים/ צָבְאוּ עֲלֵיהֶם גְּדוּדִים/
הַבֵּט וּרְאֵה הָעַתּוּדִים/ כָּל הָעוֹלִים עַל הַצֹּאן;
זְכֹר כִּי אַתְּ לָמוֹ נֶצַח/ וְזָר יְדוּשֵׁם כְּקֶצַח/
לָמָּה זָנַחְתָּ לָנֶצַח/ יֶעֱשַׁן אַפְּךָ בַצֹּאן;
קַבֵּץ אֲלָפִים וְצֹאנֶה/ וְחַלְּצֵם מִיַּד שׂוֹנֵא/
מְהֵרָה עַל יְדֵי מוֹנֶה/ עוֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן;
בְּנֵה מִקְדָּשׁ אֲרִיאֵל/ וּשְׁלַח מְבַשֵּׂר יִשְׂרָאֵל/
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל/ וְהִנֵה רָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן;.

את מילות הפיוט חיבר המשורר רבי ישראל נג'ארה. המילים מביעות תפילה להשם יתברך להוציא את עמו מהגלות. לניגון קיימות שני גירסאות. גירסא אחת מקיפה רק את שני הבתים הראשונים של הפיוט. הגירסא השניה מקיפה את כל הבתים של הפיוט.

ניגון זה היה מושר אצל חסידי חב"ד בעיירה ליובאוויטש. בשנת תרמ"ג לאחר הסתלקות אדמו"ר המהר"ש היו בניו שרים ניגון זה, וכשהגיעו למילים "על מי נטשת מעט הצאן" היו עיניהם זולגות דמעות^[2]. אדמו"ר הריי"צ אמר^[3] שניגון זה הגיע מארץ ישראל לחסידי חב"ד" על ידי ר' שניאור זלמן סלונים, בתחילת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב.