ישראל מאיר הכהן
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, (ה'תקצ"ח - כ"ד באלול ה'תרצ"ג), ידוע בכינוי החפץ חיים, נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.
נולד בעיירה ז'עטיל במחוז הורדנה (היום בבלארוס).
בצעירותו שימש כרב, אם כי עד כעשרים שנה לפני סוף ימיו עדיין לא היה מפורסם כ"כ. אדמו"ר הרש"ב מזכירו במכתב משנת תרס"א שיצטרף לאסיפה מסוימת, "אם כי איננו מפורסם ואיננו עסקן, יכול להצטרף עמהם". אגרות קודש - אדמו"ר הרש"ב, חלק ג' עמ' רסא
הוא חיבר את ספר המשנה ברורה, שנתקבל בכל תפוצות ישראל. הרבי הסביר כי מכיון שלא היה מתנגד זכה הוא לדבר זה.
המשנה ברורה מזכיר רבות את האדמו"ר הזקן ומכנהו הגר"ז ולא שו"ע הרב או בעל התניא. הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי הסביר כי החפץ חיים הסביר שעשה זאת לאחר שחשבו שהוא מתנגד, ובדרך זו רצה לבטא שאצלו הגר"א ובעל התניא הם באותה דרגא ולכן בחר לכתוב הגר"ז. מפי הגאון רבי חיים קנייבסקי.
במלאות חמש מאות שנה לפטירת הבית יוסף, הורה הרבי לעורר מבצע לעסוק בספרי השולחן ערוך, ובנושאי הכלים, וא"צ לומר בשולח ןערוך אדמו"ר הזקן, ובשאר עניני אורח חיים - חיבורו של המשנה ברורה, אשר, להיותו "האיש החפץ חיים", זכה שנתקבל חיבורו בתפוצות ישראל. התוועדויות תשמ"ח ח"ב עמ' 171 (עמ' 168)
הרבי אמר: מי לנו גדול כהחפץ חיים, בשלילת הנהגה של היפך אהבת ישראל, ודיברוים לא טובים על כלל ישראל. שם עמ' 177
עמד בקשרים תמידיים עם נשיאי חב"ד, האדמו"ר הרש"ב והאדמו"ר הריי"צ. אגרות קודש לאדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש כרך ב' עמודים קסח - קסט. הריי"ץ מליובאוויטש כרך ב' עמודים קפג - קפה. אגרות קודש לאדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש: אגרת תצ"א עמוד תתס"ו ועוד רבות. אגרות קודש לאדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש: כרך ב' עמוד קנ"ב אגרת תכג, עמוד רל אגרת תסט שנת תר"ץ, עמוד רלז, אגרת תעב שנת תר"ץ, עמוד תסא, כרך ה': עמוד שלז אגרת אתכח. (ויקפידיה)
בשנת תרפ"ו ייסד את וועד ההצלה האירופאי לטובת יהודי רוסיה, יחד עם הגאון רבי חיים עוזר גרודזניסקי, על פי בקשת אדמו"ר הריי"צ. אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ עמ' קעח (197)
הרבי סיפר, כי אחד מתלמידיו של החפץ חיים בא לשאול בעצתו כיצד להתנהג במשרת הרבנות שהכתירוהו. החפץ חיים יעץ לו ששלא כנהוג, יצווה שלא ימתינו לו עם גמר תפילת שמונה עשרה. הסיבה לכך היא מכיון שדבר זה יכול להיחשב כשוחד, וכך ירצה למצוא חן בעיני הבעלי בתים שלו, בשביך הכבוד שמקבל מהם. שיחות קודש תשל"ד. עמ' 11 (317)