אברהם הלר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־05:46, 28 בדצמבר 2023 מאת ב. א. א. (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המונח "אברהם הלר" מפנה לכאן. לערך העוסק בראש הכולל אברכים שע"י מזכירות הרבי, ראו אברהם יוסף הלר.

הרב הלר מלמד חיילי צה"ל, (שנות היו"דים)

הרב משה יעקב אברהם זיידה (זיידל) הלר (י"ח שבט תרנ"דה' טבת תשנ"א) היה עסקן ופעיל ציבורי, וראש ישיבה בעיר צפת.

תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בצפת, בי"ח שבט תרנ"ד לאביו ר' זאב הלר ולאמו מרת ציפורה, כדור רביעי בעיר, נין לרב שמואל הלר שכיהן כרבה של צפת, ומצאצאי הרב יום-טוב ליפמן הלר.

כנער, למד בצפת בישיבתו של 'הרידב"ז', הרב יעקב דוד וילובסקי, ובישיבת "בית חתם סופר", ובהמשך הוסמך לרבנות על ידי שורת רבנים בולטים, בהם הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

בשנת תרע"ד התקיימה חתונתו עם רעייתו מרת פרידה לבית ברזל.

לאחר פטירת אביו, כשהוא בגיל 25 בלבד, התאחדו שתי הישיבות שפעלו בצפת (ישיבת חתם סופר וישיבת רדב"ז) והוא מונה לעמוד בראשם.

לצד הנהגת הישיבה, הקדיש זמן רב לעסקנות ציבורית בעיר צפת, נמנה על מייסדי שכונת "צופיה" ועל מנהלי סניף תנועת "המזרחי" בעיר, וכן סייע לפעולות 'ההגנה', גייס כספים לרכישת נשק וסייע בפעולות נוספות עליהם קיבל לימים את 'אות ההגנה'.

בזמן מלחמת העצמאות, עמד בראש "וועדת המצב" בעיר צפת, ובמקביל כיהן כיו"ר ועדת הגיוס, פרסם פסק הלכה עם רבני צפת על היתר להקמת ביצורים בשבת, ויצא בראש התושבים שומרי התורה והמצוות לעבודת הביצורים, ובהמשך זכה על כך ל'אות מלחמת הקוממיות'.

בהמשך, מונה לעמוד בראשות המועצה הדתית בצפת, והמשיך לנהל את הישיבה ולפרסם מאמרים וספרים, וקיבל את 'אות מגן צפת'תבנית:בשנת תשס"ג, כעשר שנים לאחר פטירתו, קיבל את אות 'יקיר צפת'..

עם הגעת חסידי חב"ד לצפת, בשלהי שנות הכ"ף סייע להם רבות, והתקרב לחסידות על ידי הרב אברהם אייזנבך והחל לעמוד בקשרי מכתבים רציפים עם הרבי, שנמשכו כעשרים שנה עד סמוך לפטירתו בשנת תש"נ.

הגה באופן קבוע בתורת החסידות, ואף שיגר לרבי רעיונות וחידושים שונים שעלו לו תוך כדי לימודו.

ניצל את תפקידו כיו"ר המועצה הדתית בצפת ואת השפעתו וקשריו המסועפים כדי לסייע להתבססות חסידי חב"ד ופעולותיהם.

רעייתו נפטרה בשנת תשל"ו, ואילו הוא האריך ימים, ובשנותיו האחרונות התגורר בבית אבות 'צימרמן' ברעננה, אך ביקש להיטמן בעיר הולדתו, צפת.

נפטר בד' טבת תנש"א, ובלוייתו השתתפו מאות מתושבי צפת לצד ותיקי לוחמי ההגנה והאצ"ל. נטמן לצד אבותיו בבית העלמין הישן של צפת.

בשנת תשס"ה הונצח בשלט שהעמידה עיריית צפת ליד ביתו  ברחוב ישראל ב"ק פינת שמעון בר יוחאי ברובע היהודי ההיסטורי, ובשנת תשע"א קראה העירייה על שמו את הסמטה הסמוכה לביתו.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בתו מרת לאה, רעיית הרופא הפרופסור שמואל שור
    • נכדו, הקולנוען רנן שור, מייסד ומנהל בית הספר לקולנוע 'סם שפיגל'
  • בתו, פרופסור שרה אורה הלר-וילנסקי, חוקרת מחשבת ישראל, פרופסור אמריטה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה
    • נכדו אורי וילנסקי, פרופסור למדעי המחשב בשיקגו, ארצות הברית.
  • בתו, המשוררת ציפורה הלר
  • בתו, מרת מרים סברדלוב
  • בתו, מרת יהודית פלד-הלר מלוחמות האצ"ל

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הקרב על צפת - אגדה ומציאות, בהוצאת חברי ארגון ההגנה בצפת בסיוע עיריית צפת, דפוס פרידמן, צפת, תשל"ג
  • הרב המנהיג והרופא - תולדות חייו ופועלו של רבי שמואל העליר, מחשבת הוצאה לאור, תשמ"ט

דברי אברהם, חלק א', ירושלים, תשל"ט, באתר HebrewBooks

  • שם משמואל, שו"ת בהלכה של זקנו הרב שמואל העלר

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]