מנחם מענדל מליעפלי
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
החסיד רבי מנחם מנדל הלוי מליפעלי בן רבי יהושע אברהם מליפעלי.
היה מחסידיו המקשורים ביותר של אדמו"ר האמצעי, ובכל עת היה מעמיק בדברי החסידות של אדמו"ר האמצעי.
הוא היה למדן גדול בנגלה, וטובי הלומדים תמיד נהנו לשהות בצילו וליהנות מהבנתו החדה והברורה.
היה משפיע בעיר ליעפלי בחסידות ובעיקר בספר התניא, והיה ידוע בזהירותו שלא לומר שום דבר מחידושי עצמו, רק מדברי החסידות של רבותיו.
לאחר פטירת אדמו"ר האמצעי הוא לא התבטל לאדמו"ר הצמח צדק, ואף להיפך. כעבור תקופה, לאחר שראה הבה מופתים ודברי פלא אצל אדמו"ר הצמח צדק, התחרט על העבר והתבטל לאדמו"ר הצמח צדק ככל שאר החסידים הגדולים של הצמח צדק, אם כי התקשרותו לצמח צדק לא היתה כהתקשרותו וביטולו המוחלט לאדמו"ר האמצעי.
היה מקושר ביותר לאדמו"ר מהרי"ל שנהג את קהלת עדתו בקאפוסט, והיה מזרז את החסידים ליסוע אליו. כאשר נתסתלק גם אדמו"ר המהרי"ל בשנת תרכ"ו, הוא נפל לשברון לב, בעיקר בב' כסליו של אותה שנה כאשר ישבו החסידים יחד ודיברו מגדולתו של המהרי"ל, אז הוריד דמעות כמים ובו במקום נפל למשכב, הובילוהו לביתו, ובליל א' דחנוכה לאחר שבירך נר חנוכה בדיעה צלולה נפטר.