מלאכת צידה

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: העתקה ללא עריכה.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

צידת אחד משמונת השרצים שהצדן חייב

צידת בעל חי שאין בו ערך אינה נחשבת למלאכה

מלאכת צידה היא אחת מל"ט מלאכות שבת מהותה לתפוס בעל חי שהדרך היא לתפוס אותו כגון שמונת השרצים, במשכן היו צדים בעלי חיים כדי להשתמש בעורותיהם (כגון עורות אילים מאדמים, תחשים וחילזון).

ואינו חייב עליה אלא כשאין הניצוד מחוסר עוד צידה אחר צידה זו, דהיינו שצד אותו למקום שיוכלו לתפסו שם בקל, ואינו צריך לומר הבא מצודה ונצודנו, דהיינו שאינו צריך לבקש שם תחבולות לתופסו.

שלשה מיני צידה

בחידושי אדמו"ר הצמח צדק הוא מסכם את שלשת מיני הצידה:

1. הצד אחד משמונה שרצים - שיש במינן ניצוד, כלומר שהדרך היא לצודם, כגון לצורך פחלוץ או להחזיקם בשבי לאורך זמן (ובזמנינו - לצורך ניסויים הנעשים בעכברים וכיוצא בזה), חייב מהתורה.

2. הצד שרץ שאין במינו ניצוד - אפילו אם הוא תופסו לתועלת (כגון התופס זבובים לצורך ניסויים, וצ"ע בזמנינו שהדרך היא ליצוד זבובים לצורך ניסויים אם חשיב במינו ניצוד), אינו חייב אלא פטור אבל אסור.

3. הצד שרץ שבמינו ניצוד - אבל תופסו כדי לגרשו מביתו או כדי שלא יזיק, הרי זה מלאכה שאינה צריכה לגופה ופטור.

וכך אכן נפסק בשו"ע אדמוה"ז: "אין איסור צידה מן התורה אלא בדבר שיש במינו ניצוד, דהיינו שדרך העולם לצוד מין זה שצד הוא, כגון מיני חיות ועופות ודגים, שדרך העולם לצוד מינים אלו, אבל אם צד דבר שאין במינו ניצוד כגון צרעין וזבובים ויתושים וכיוצא באלו שאין דרך העולם לצוד מינים אלו מפני שאין בהם צורך, אף על פי שהוא צד אותם לצורך פטור, אבל אסור מדברי סופרים אפילו לצודן שלא לצורך, אלא כמתעסק בעלמא".

בעלי חיים שבביתו

בעלי חיים שבביתו אין צידתן חשובה צידה אבל מכל מקום אסור לצודן^{[דרוש מקור]}.