מבצע בשורות טובות
מבצע בשורות טובות העולמי
בליל שבת פרשת בשלח תשנ"ב התאספו כמה תמימים מתלמידי ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 והחליטו על מבצע התעוררות עולמי בקשר עם 'י"א ניסן - צדי"ק שנה' במסגרתו יוסיפו תלמידי התמימים בבשורות טובות שידווחו לרבי על מנת להוסיף לו נחת רוח ובכך לחזק את בריאותו.
בהתוועדות השבת שלמחרת סיים הרבי את השיחה הרביעית כרגיל בברכה לגאולה וכו' והרבי סיים באורח חריג במילים: "ובשורות טובות ממש!", דבר שהתפרש כרמז ועידוד ברורים למבצע. כנראה שלכך גם מכוון המענה הבא שכתב הרבי בשלהי חודש שבט תשנ"ב להנהלת האולפן לעולי רוסיא שע"י ניידות חב"ד באה"ק בקשר לתכנית שבת שעורכים[1]: "והזמן גרמא לבשורות טובות וכמבואר בהשיחות בפרטיות. אזכיר על הציון".
המבצע התמקד בתלמידי התמימים וניתן בו דגש מיוחד על הוספה בלימוד תורתו של הרבי.
הדו"חות שנשלחו במסגרת המבצע זכו לכמה מענות קודש והמיוחד שבהם היה במענה לדיווח של תלמידי ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק[2]: "ואשרי חלקם וגדול זכותם וכו'. אזכיר עה"צ".
המאורע של כ"ז אדר תשנ"ב גרם לחיזוק ותנופה משמעותיים למבצע לאור התגברות הצורך להוספה בבריאותו של הרבי.
מארגני המבצע היו התמימים יצחק אהרן אקסלרוד, אהרן גינזבורג, יקותיאל ליפא פלדמן ועוד.