שם ועבר
שם ועבר היו מהיחידים שהכירו את הקדוש ברוך הוא לפני אברהם אבינו[1] ואף הקימו ישיבה משלהם בבאר שבע, ושם למדו אברהם יצחק ויעקב תורה, כשזה האחרון היה ספון במקום במשך 14 שנה כשהיה בדרכו לחרן.
בישיבה זו נפסקו דינים שונים, ואף האיסור לבת ישראל להתחתן עם עכו"ם נאסר על ידי שם[2], ושם פסקו את דינה של תמר, כלת יהודה למיתה, מפני שחשבו שנישאה עם גוי.
רבקה אמנו הלכה לדרוש את ה' (בראשית כה, כג) ב"מדרש של שם ועבר".
כשמת תלמיד חכם, בעולם הבא "מוליכין אותו לבית מדרשו של שם ועבר ושל אברהם יצחק ויעקב, ושל משה ואהרן"[3].
שם היה מבניו של נח ואברהם אבינו היה מצאצאיו של שם, ועל כך כתוב "יפת אלוקים ליפת", אבל "וישכון באהלי שם", הרומז על כך שהשכינה תשרה בחלקם של ישראל צאצאיהם של שם. הוא היה גם מלך ירושלים, וכמוזכר בפסוק "ומלכי צדק מלך שלם", ועל פי המדרש מדובר בשם.
שם היה גם כהן, כמוזכר שם "והוא כהן לקל עליון".
עבר היה בנו של שלח, נינו של שם ואביהם של פלג ויקטן. עבר היה נביא גדול[4], וקרא לבנו פלג על שם פילוג הארץ, שאירע שנים רבות אחרי הולדתו בדור הפלגה.
אברהם אבינו היה מצאצאיו של עבר.
עבר לא נטל חלק בבניית מגדל בבל, ועל כן הוא וצאצאיו לא נענשו על בניית המגדל, ושפתם לא נתבלבלה.
על פי תורת החסידות שם מרמז לתורה שבכתב נגלה שהיא שמותיו של הקדוש ברוך הוא, ואילו עבר רומז לתורה שבעל פה - ככתוב והוא עבר לפניהם, שהרי תורה שבעל פה היא הגילוי וההמשכה של התורה[5] יעקב אבינו היה "יושב אוהלים" והמשיך את תורה שבכתב הרמוז בשם בתורה שבעל פה הרמוז בעבר[6].
הערות שוליים
- ↑ רמב"ם.
- ↑ מסכת עבודה זרה לו, ב. ועיי"ש שהכוונה על ביאה ללא נישואין.
- ↑ 2=שיר השירים רבה ו, ב
- ↑ 2=בראשית רבה לז, ז
- ↑ אגרות קודש.
- ↑ שיחות קודש תשי"ב.