רבי אליעזר הקפר
רבי אליעזר הקפר היה מגדולי התנאים, ואביו של התנא הידוע בר קפרא. הוא מקובל בשם רבי אלעזר הקפר, או בן הקפר אך יש גורסים רבי אליעזר, וכן נהוג בחסידות חב"ד[1].
הוא אומר שנזיר נקרא חוטא לפי שנדר עצמו מן היין. רש"י מזכירו בשמו על הפסוק "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש", ולאחר שמפרש "שלא נזהר מטומאת המת", מביא גם דעתו זו של רבי אלעזר הקפר, ומכאן שענין זה קשור לשמו, ובכך מוסבר למה אנו נזקקים גם לפשט השני.
מסביר הרבי[2], כי רבי אלעזר הקפר אומר בפרקי אבות "על כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת". על מאמר זה לכאורה קשה: ממ"נ, איך הוא רצונו. וההסבר בזה הוא, שאכן כשיורד לעולם צריך להיות רצונו להשאר למעלה ששם כמובן טוב לו יותר. אבל לאחר שרואה שרצון השי"ת הוא שירד למטה, והרי הקב"ה הוא טוב ודרך הטוב להיטיב, על כרחך שזה ירידה לצורך עלייה.
מסיבה זו סובר רבי אלעזר שהמצער עצמו מהיין נקרא חוטא, שכיון שרצון הבורא הוא שיהיה בזה העולם, אין לו להתנתק מהעולם - "מה לי קטלא כולא ומה לי קטלא פלגא"[3], אלא להיות בזה העולם ושיהיה לו שייכות בעניני העולם, ולכן אם מצער עצמו מהיין נקרא חוטא. לפי רבי אלעזר, דווקא "הרואה סוטה בקלקולה", שאז רואה שאפשר להגיע דרך עניני עולם הזה לענינים של קלקול, וכמאמר הבעש"ט שכל ענין שאדם רואה יש לו שייכות אליו.
מאמרו זה של רבי אלעזר הקפר, מובא גם באגרת התשובה, אודות האיסור להתענות בזמן הזה לאדם שזה מחליש אותו מעבודת השם.
מאמרותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקנאה והתאווה והכבוד, מוציאין את האדם מi העולם.[4]
הערות שוליים
- ↑ ראה ליקוטי שיחות בשם הרא"ם.
- ↑ שיחות קודש תשל"ו ח"ב.
- ↑ ב"ק סה.
- ↑ מסכת אבות, פרק ד' משנה כ"א.