שם הוי"ה בניקוד אלוקים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־04:25, 16 ביולי 2023 מאת יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (ביטול גרסה 612658 של יוסף בן מלמד (שיחה))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שם הוי' בניקוד אלוקים נזכר בזוהר[1]. ועניינו הוא על דרך שיתוף מדת הרחמים במידת הדין[2]. והיינו, לצורך הבירורים צריך לשתף מדת הרחמים במידת הדין – שדוקא מבחינה זו יקויים בירור עץ הדעת טוב ורע (מה שלא היה יכול להיות אם היו מאירים רק רחמים פשוטים[3]).

שני ההסברים בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

שם זה הוא בספירת הבינה, ומורה על ההתכללות שבספירה זו, ויש בזה שני הסברים[4]:

א. שילוב שם אלוקים בשם הוי'[עריכה | עריכת קוד מקור]

בינה מצד עצמה היא הוי' (בחינת רחמים), אך לפי שממנה דינין מתערין הוא בניקוד אלוקים (וכידוע דשם אלוקים עצמו הוא בקו השמאל).

ב. חיבור אורות וכלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שם הוי' הוא כללות האורות דאצילות, שם אלוקים הוא הכלים ושם הוי' בניקוד אלוקים מורה על החיבור דאורות וכלים. והעניין בזה, שהספירות בינה עד מלכות הן הכלים[5] ואילו חכמה היא האורות בלבד, כי שם רק איהו וחיוהי חד – ולמעלה מבחינת גרמוהי (=כלים).

מאיר ביום הכיפורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בראש השנה מאיר שם אדני ואילו שם הוי' בניקוד אלוקים מאיר ביום הכיפורים.

שם אדנ"י הוא א-דין. עניינו הכללי דין ומשפט, אבל משפט זה מומתק ע"י אות אל"ף (אותיות פלא, הרומזות לאלופו של עולם), שהרהמים ממתיקים הדין[6]

שם הוי' בניקוד אלהים הוא בחינת יום הכפורים, שם הוי' שמתגלה אז ממשיך ומביא את הגילוי דשם אלוקים. היינו, ע"י ההארה העצומה המתגלה ביום זה בנפש בנפש האלקית נדחה חשך הנפש הבהמית[7].

הערות שוליים

  1. חלק ג' פרשת אחרי דס"ה ע"א.
  2. אוה"ת דברים ואתחנן קמד, וכמ"ש מזה בהביאור ע"פ כי כארץ תוציא צמחה פ"ג (לקו"ת נצבים נא א).
  3. כמ"ש במד"ר פ' בראשית ס"פ י"ב ע"פ ביום עשות הוי' אלקים ארץ ושמים כו'.
  4. אוה"ת דברים ואתחנן קכג.
  5. בינה היא נשמת הכלים, ז"א הוא רוח הכלים, ומלכות הוא נפש הכלים.
  6. זהר ויקרא דף ט"ו סע"א וע"ב, אמור דף ק', ובלך לך דף פ"ז ע"א על פסוק ומלכי צדק מלך שלם.
  7. לקו"ת ניצבים כי כארץ תוציא צמחה.