אין כאלוקינו
אֵין כֵּאלֹקֵינוּ
|
---|
אֵין כֵּאלֹקֵינוּ, אֵין כַּאדוֹנֵינוּ, |
אין כאלוקינו הוא פיוט הנאמר בסוף תפילת שחרית לפני פיטום הקטורת.
לאחר מכן אומרים את פיטום הקטורת ומסיימים בקדיש דרבנן.
מקורות בהלכה
מקור התפילה מובא בטור[1] בשם סידור רב עמרם גאון, כתפילה מקדימה לפיטום הקטורת.
הרמב"ם[2] מביא אף הוא את הפיוט אחר תפילת העמידה בשחרית אך ללא פיטום הקטורת.
לפי המסורת, את הפיוט אין כאלוקינו שמע רבי עקיבא מהמלאכים ששרו אותו לפני כסא הכבוד[3], ולכן מדקדקים לומר אותו מילה במילה[4].
המהרי"ל ביאר, שביום חול ישנם שמונה עשרה ברכות בתפילה, ואילו בשבת רק שבע, ואת מה שנחסר משלימים בשנים עשרה 'אין כאלוקינו'. ואכן ברמ"א כתב שנהגו לומר את הפיוט רק בשבת[5]. ובמשנה ברורה ביאר דבריו על פי דברי המהרי"ל. אך בשער הכולל כותב שלא יתכן שהראשונים אמרו את זה, מפני שפיוט זה לא משלים מאה ברכות כי הא לא נחשב לברכה[6], וכן מה שהראשונים אומרים שאומרים את הפיוט בשבת לא סותר את מנהגנו לאומרו גם ביום חול[6].
מנהגים
כופלים את המילים "קוה אל השם" כדי להראות שאם הקב"ה לא קיבל את תפילתינו אנו מתפללים שוב ושוב[7]. ולכן אומרים את הפיוט "אין כאלוקינו" המכוון כנגד שתים עשרה הברכות האמצעיות בשמונה עשרה[8], כדי לחזור על התפילה שוב מטעם זה.
בפיטום הקטורת שאחרי "אין כאלוקינו", הרבי מלך המשיח שליט"א אינו מונה את הסממנים בידו הק'[9].
בתורת החסידות
בחסידות מוסבר שהלשונות שבפיוט "אין כאלוקינו.. כאדונינו.. כמלכינו.. כמושיעינו" - מכוונות כנגד ארבעה עולמות: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה[10].
אתה תקום תרחם ציון - הכוונה בזה שיהיה רחמים על ספירת המלכות הנקראת ציון, שיאיר בה אור הכתר - שורשה העליון[11].
אל תקרי הליכות אלא הלכות - ההלכות הם עצות גדולות וקדושות כיצד לדבוק בקב"ה[12].
כל השונה הלכות - שהן שלימות הבירורים - בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא - שנקרא 'עולם ברור', מכיוון שההלכות הם שלימות הבירורים מלמעלה למטה ומלמטה למעלה[13].
גאולה ומשיח
כל ביטוי בפיוט "אין כאלוקינו" מכוון כנגד גלות אחרת[14]:
- אין כאלוקינו - כנגד גלות בבל, מפני שנבוכדנצר גזר על עם ישראל להשתחוות לצלם, ולמרות זאת אנו מאמינים בה'.
- אין כאדונינו - כנגד גלות פרס ומדי, בה מכר אחשוורוש את היהודים להמן הרשע, שהוא יהיה (כביכול) האדון שלנו. ועל זה אנו אומרים "אין כאדונינו", שהקב"ה נשאר האדון שלנו גם בגלות זו.
- אין כמלכנו - כנגד גלות יון, שאז אלכסנדרוס מלך על כל העולם, ולמרות זאת נשארנו נאמנים למלכנו - הקב"ה גם בגלות זו.
- אין כמושיענו - כנגד גלות אדום, צאצאי עשו הרשע, שהיא הגלות הכי ארוכה וקשה משאר הגלויות. ועל גלות זו אנו אומרים "אין כמושיענו" - שלמרות כל הצרות שעברנו, נשארנו מאמינים שהקב"ה יושיע אותנו בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ טור אורח חיים, סקל"ג.
- ↑ רמב"ם הל' סדר תפילות - נוסח הקדיש.
- ↑ סדר היכלות פ"ה, ג.
- ↑ סדר היום.
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים סקל"ב ס"ב.
- ↑ לקפוץ מעלה אל: 6.0 6.1 שער הכולל פי"א ס"ל.
- ↑ ברכות לב, ב.
- ↑ שו"ע אדה"ז סתרכ"ב ס"א.
- ↑ מעשה מלך (אה"ק, תשע"ג) ע' 24. אך באמירת הקטורת שלפני התפילה מונה באצבעותיו הק' - ראה שם פ"א ס"ו ובהע' 9.
- ↑ ע"פ סידור מהרי"ד ח"א קל, א.
- ↑ ע"פ סידור מהרי"ד ח"ב עה, ב.
- ↑ כתר שם טוב (קה"ת, תשפ"א) סש"כ - מו, א.
- ↑ תורת חיים שמות ע' 852. וראה גם אגרת הקודש - סימן כ"ט.
- ↑ חיד"א - קשר גודל ס"כ. וכן מובא בכלי יקר ויקרא יא, ד.