ברוך פורטוגלי-בטלן

גרסה מ־21:27, 6 באפריל 2010 מאת חסיד (שיחה | תרומות) (ברוך בטלן הועבר לברוך פורטוגלי-בטלן: על יסוד דברי אדמו"ר הריי"צ במהדורת האידיש של ספר הדכרונות.)


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 

רבי ברוך בטלן, היה אביה של הרבנית רחל, זקנתו של אדמו"ר הזקן.

הוא היה מצאצאי מגורשי פורטוגל. שם משפתתו היה פורטוגלי, והכינוי ׳בטלן׳ הודבק לו לשבח, כלומר - כל חשובי ונכבדי העיר התבטלו לפניו מפאת מדותיו התרומיות ואישיותו האצילית. תורת הקבלה הוותה חלק בלתי נפרד מהלימוד הקובע אצל מגורשי פורטוגל, ור׳ ברוך תונך, איפוא, ברוח זו.

ר׳ ברוך חונך על ידי תלמידיו של ר׳ אליהו בעל שם מוורמייזא. הוא עצמו נמנה על חסידיו של ר׳ יואל, הבעל־שם מזאמושטש, והיה המנהיג של קבוצת חסידי ר׳ יואל בפוזנא.

לרבי ברוך היה תשעה ילדים. שבעה מתוכם מתו רח"ל, ושנים נותרו ואף זכו לאריכות ימים.

הסיבה לכך היא, מפני שכאשר ר' יואל בעל שם ביקר פעם בפוזנא היה ר׳ ברוך בין מקבלי פניו. הוא הביא עימו את רחל ובנימין, שני ילדיו שנותרו בתיים, הבעל־שם בירכם באריכות ימים, והשניים אכן זכו לזקנה מופלגה.

מידותיו הנעלות

כך מתארת הרבנית רחל את דמות אביה:

אבי היה כליל המעלות. למדן מופלג, חכם גדול, מתון ובעל מזג טוב, ולכל לראש - הצנע לכת ועניו מאין כמוהו.

מעולם לא מצא מישהו את אבי לומד. כי היה סגור בחדרו ומשים לילות כימים בלימוד התורה, וכשהקיש מישהו בדלת היה סוגר את הספר ומעמידו בארון הספרים ואחר כך היה פותח את הדלת ומקבל כל אדם בסבר פנים יפות.

מעולם לא התווכח עם מישהו באיזה ענין בלימוד להראות את גאונותו. הוא אהב לשמוע חידושי תורתם של אחרים, אבל את חדושיו שלו (הוא השאיר אתריו מאות גליונות), לא גילה אלא לפרקים ובקיצור נמרץ.

אהוב ונכבד היה אבי על כולם, גדולי התורה ואנשים פשוטים, עשירים ועניים.

קורות חייו

לאחר נשואיו עם אשתו, יסד קופת גמילות חסד והיה מלוה לסוחרים ללא שום טובת הנאה. מלבד קיום מצות גמ"ח בממונו קיים גם גמילות חסדים בגופו - וטרח למען טובת הזולת.

הוא לא עשה דבר, הן בעסקיו והן בארחות חייו והנהגת ביתו, בלי להתייעץ עם מורו, הצדיק ר׳ יואל בעל־שם.

כתלמיד ותק של ר׳ יואל היה מחבב ביותר את האנשים הפשוטים אשר הצטיינו ביראת אלוקים. תמימים היו וקיימו מצוות בזריזות ובהידור אך ורק כי זהו רצון הא-ל. הוא היה אומר: יש לי יותר יראת כבוד לפשטותו של ר' אבא שאול העגלון מאשר להפלאת חידושיו של ר׳ שלמה ליב, העילוי מפראג.

מאמרותיו

רבי ברוך היה נוהג להשמיע תמיד את מאמר החכם: טובה הפרישות עם הבריות והבדידות בתוך בני האדם. כלומר ־ שעל האדם להתחזק ללכת בשביל האמצעי, שביל הזהב ־ לא יהיה פרוש מבני אדם ומתבודד, וכן לא יהיה צוהל ומאבד את זמנו בשיחות בטלות. בהיותו עם הבריות ובין בני האדם יתענין בכל הדרוש, אבל עם זה יהיה פרוש ומתבודד.