מרדכי שניאורסון
הרב החסיד מרדכי שניאורסון (תקצ"ה (?) - ה' בתשרי תרס"ח) היה בנו של הרב ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק). שימש כאב בין דין בויטבסק, והיה דודו-זקנו של הרבי.
תולדות חיים
נשא את מרת הניה בת רבי יצחק ריבין מדווינסק.
כבר בהיותו צעיר לימים התמנה להיות רבה של העיר ויטבסק. הוא היה מקובל על כל החוגים, ובזמן נשיאותו התפתח האיזור השלישי של ויטבסק בו הייתה מקום רבנותו. כמחצית מיהודי העיר התרכזו במקום זה, והוא נחשב לאב"ד העיקרי של ויטבסק[1].
לא חת מפני איש. כאשר התקבל לרב בעיר, והיה צורך לאסור את שחיטתו של אחד מהשוחטים בעיר, שהיה בעל משפחה גדולה וכולם התייראו מפניו והיו לו תומכים רבים, הוא לא התפעל, הוא בא בשבת להתפלל בבית המדרש של הקצבים. לאחר שכיבדו אותו בשישי הוא תפס את ספר התורה ואמר: בכח התורה ובכח אבותי הקדושים הריני אוסר על השחוט מלשחוט. במקום התעוררה סערה גדולה, ותיהום כל העיר מאומץ לבו של הרב, ותקנתו התקבלה[2].
בפסקי הסידור לר' חיים נאה מובא משמו, שהעיד שסבו אדמו"ר הצמח צדק היה אומר בברכת המזון הרחמן הוא יברך את אבי מורי גם לאחר הסתלקותם של הוריו, מכיון שזה מכוון כנגד עשרת הספירות.
נפטר בה' בתשרי תרס"ח בגיל שבעים ושתים בערך. לאחר פטירתו, דאג אדמו"ר הרש"ב למנות רב ראוי במקומו ובדרגתו, שלא יבוא עליהם רב שאינו ראוי[3].
משפחתו
- בנו, הרב שניאור זלמן שניאורסון מצשקניב
- בנו, מר ישעיהו שניאורסון, קישינב
- בתו, שיינא זלטה, אשת מר מאיר רשל מוליז' - בזיווג ראשון; מר יוסף שוחטמן - בזיווג שני
- בתו, בתיה, אשת מר נח רבינוביץ' מראקשיק
- בתו, ביילא, אשת ר' לייב בן רבי שלום דובער שניאורסון (מרציצה) - בזיווג ראשון; מר אברהם שפירא מסטרדוב - בזיווג שני
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ספר "ויטבסק" עמ' 188.
- ↑ תולדות לוי יצחק (הוצאה ראשונה) עמ' 22.
- ↑ אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב) חלק א' עמ' תז.