ישראל חסדן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב ישראל זכריה מענדל חסדן היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, שזכה לסייע בהצלת אדמו"ר הריי"צ וספרייתו מאירופה בזמן מלחמת העולם השניה, וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם, פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג.

תולדות חיים

נולד בה' כסלו תרס"ז למשפחה חב"דית בעיר הומיל שברוסיה, מספר שנים לפני מלחמת העולם הראשונה.

בגיל 3 בלבד התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' זלמן חסדן.

לאחר המלחמה, חווה כילד את המהפכות שהובילו לעליית הקומוניסטים לשלטון, ולאחר מכן נאלץ יחד עם משפחתו להצניע את לימודיו ואת הקפדתו על שמירת הזהות היהודית.

כשהגיע לגיל 17, החליטו בני משפחתו להבריח אותו מרוסיה כדי לאפשר לו ללמוד תורה ולקיים מצוות בלי חשש, וצירפו אותו לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול[1].

לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים וורשה, שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' שמואל חסדן אשר גר בלטביה, והתחתן עם בת דודתו רעייתו מרת לאה.

מספר שנים לפני שפרצה מלחמת העולם השניה הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב יעקב ישראל זובער, ומשם זכה לסייע בפעולות לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת[2], וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.

הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב יעקב ישראל זובער פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי השואה, ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."[3].


בשנת תש"ב פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלחת בתו הרבנית שיינא הורנשטיין וחתנו מנחם מענדל הורנשטיין, וכן בנוגע להצלת הספריה[4].

היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב יעקב ישראל זובער ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.

בשנת תש"ח עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.

זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, ולמרות שנותר ערירי מכל משפחתו שנרצחה על ידי הנאצים והבולשביקים, התחתן בשנית ונשא רעייתו מרת עלקא.

כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת, עד שכעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.

במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו[5] ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.


לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.

נפטר בשנת תשנ"ב.

משפחתו

  • בנו, הרב דוד יצחק חסדן[6] - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל בית ספר חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר
  • נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה
  • בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.
  2. 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70.
  3. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט
  4. אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה.
  5. ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.
  6. התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.