יסוד דא"ק
יסוד דא"ק הוא ספירת היסוד של אדם קדמון ועל ידה מושפע שם מ"ה שעל ידו תיקון שבירת הכלים.
שורש המצוות
מבואר כי ענין מלכות דא"ק הוא השורש למלכות דאצילות שהוא מקור נשמות ישראל. וענין יסוד דאדם קדמון הוא שורש לענין המצוות.
בבחינת יוסף
באופן כללי, יוסף הצדיק הוא בבחינת יסוד[1]. כיום, הוא בבחינת יסוד דאצילות, ולעתיד לבוא יתעלה להיות בבחינת יסוד דא"ק. דבר זה מרומז בפסוק:"והיה אור הלבנה כאור החמה"[2].
ענין יוסף הוא בבחינת יסוד דא"ק, לעומת השבטים שעניינם הוא מלכות דא"ק. על פי חלוקה זו, מוסבר הפסוק "ויוסף הורד מצרימה": יסוד דאדם קדמון ירד עד בחינת פרעה, העורף העליון[3]. מבחינת פרעה זה, יונקות דרגות "שר המשקים", "שר הטבחים" ו"שר האופים", ומשפיעות את האור האלוקי למקום הקליפות. כאשר יוסף מתעלה לדרגתו בא"ק, הוא חותך את יניקת ג' שרי פרעה מן העורף, וגורם לכך שההשפעה תגיע רק באופן פנימי (לבני ישראל) ולא בדרך אחוריים (למצריים). [דרוש מקור]
המשכה של עולם התיקון
ענין ז' מלכין קדמאין של עולם התוהו נמשך ממלכות דא"ק[4]. לעומת זאת, המלך השמיני (הדר), נמשך מיסוד דא"ק, ובשל כך לא נאמר בו "וימת". כי מוות רומז על השבירה, ואילו הדר הוא משורש נעלה יותר ובו אין את עניין השבירה אלא דווקא את עניין התיקון, והוא תחילת עולם התיקון.