איזהו חסיד המתחסד עם קונו
"איזהו חסיד המתחסד עם קונו" הינו מאמר בספר הזוהר[1], ופירשו בתיקוני זהר[2] שהכונה שמתחסד עם הקב"ה. שגם עבודתו את ה' בבחינת "ועשה טוב" - בקיום התורה ומצותיה, היא רק כדי לעשות נחת-רוח לקב"ה, ליחדא קב"ה ושכינתי' בתחתונים, ולא כדי לדבקה בו יתברך בלבד - לרוות צמאון נפשו הצמאה לה'.
וכמו שכתב ברעי' מהימנא פרשת תצא משל לזה; "כברא דאשתדל בתר אבוי ואימה דרחים לון יתיר מגרמיה ונפשיה ורוחיה ונשמתיה כו' ומסר גרמיה למיתה עלייהו למפרק לון כו'". (כבן המשתדל לטובת הוריו משום שאוהבם יותר מעצמו, ואף יותר מנפשו רוחו ונשמתו כו' ומוסר נפשו למות בעדם - כדי להצילם)[3].
ואף על פי שהוא לא יזכה להנות ולהתענג מהם ומקרבתם, שהרי מוסר נפשו למות. מכל מקום - טובת אביו ואמו לנגד עיניו.
כך גם החסיד האמיתי - טובת ה' ועשיית נחת רוח לו יתברך - לנגד עיניו תמיד, והיינו, לעשות לו יתברך - דירה בתחתונים, וזהו המניע היחידי בקרבו לעבודתו את ה', ולא בשביל הנאה אישית וסיפוק כל-שהוא, אפילו אם הוא סיפוק רוחני - א-לקי.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")