רחום
| י"ג מידות הרחמים | |
|---|---|
|
רחום הוא התיקון השני מי"ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין, המכון כנגד מידת "נושא עוון" שבי"ג מידות שאמר מיכה.
ענינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
תיקון זה להיותו מהתיקונים הראשונים מוזכר בריבוי מקומות בנגלה וחסידות. כך למשל בדברי חז"ל אנו מוצאים "הדבק במדותיו, מה הוא רחום אף אתה רחום...", וכן בתחילת עץ חיים מוזכרת מידה זו כטעם לבריאת העולם (למרות שאין טעם ברצון, הרי לאחר הרצון יש טעם וגדר לבריאה שהוא שורשו).
מידה זו היא כבר חלק מהצמצומים, כי מצד עצמותו הרי לא שייך בחינת מדות רחום וחנון, אלא א"כ שייך בחינת עולם ובריות שתפול עליהם מדת הרחמים. וכמ"ש באוצרות חיים בתחלתו "כי אם אין בעולם מי שיקבל רחמים ממנו איך יקרא רחום".
וזהו זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה, שהמדות אלו הם בגדר עלמין, וא"כ לגבי מהותו ועצמותו ית' שאינו בגדר עלמין כלל. וגם עכשיו אפילו שנתהוו העולמות מכל מקום כולא קמיה כלא חשיב, דהיינו שבאמת הוא לבדו הוא כמו קודם שנברא העולם וכל הנבראים בטלים במציאות כביטול זיו השמש כשהוא תוך גוף השמש[1].
עניינה הוא צמצום, וכלשונו של המגיד ממעזריטש: "מה הוא רחום, פי' כי רחו"ם אותיות חומ"ר, ר"ל כי הקב"ה א"א לרחם על חומר עכור, והאיך יכול להיות במחשבה הדק מן הדק חומר עב עכור. רק אם יצמצם את עצמו יתברך להיות במחשבתו חומר, אז מרחם עליו. ומהיכן בא הצמצום הלז, זה בא אם אדם הוא רחום, אז הוא פועל שהקדוש ב"ה מלביש עצמו בלבושים ומצמצם את עצמו כביכול, וגם כן מרחם עלינו. וזהו מה הוא רחום, וזה הוא מביא רחמנות[2].
החילוק בין מידה זו כפי שמאירה בימות השנה יחד עם שאר המידות להארתה בחודש אלול, שבשאר ימות השנה הארתה היא רחום וכו' על חיי הגוף בלבד, אבל באלול הארתה היא לעורר את האדם לתשובה ולהשיבו למקורו[3].