עקיבא איגר
הגאון הקדוש רבי עקיבא איגר נולד בעיר אייזנשטייט בהונגריה ביום י"א חשוון תקכ"ב, לאביו רבי יעקב משה גינז, ממשפחה רבנית ידועה. אמו הרבנית גיטל היתה ידועה בצדקותה וחכמתה, היתה בתו של רבי עקיבא איגר הראשון, רבה של פרשבורג.
הוא למד בישיבתו של דודו רבי וואלף איגר בברעסלוי.
בהגיעו לפרקו לקחו כחתן לבתו רבי יצחק מרגליות מליטא, גביר גדול ובעל יחוס. ממנו היו לו שני בנים ושני בנות, ולאחר מכן נפטרה בצעירותה.[1]
נסתלק לישיבה של מעלה י"ג בתשרי תקצ"ח.
עם אדמו"ר האמצעי
בהיות הרבי האמצעי במעייני הרפואה בקארלסבאד, התראה עם הגאון רבי עקיבא איגר.
הגאון רבי עקיבא איגר יצא מפתח ביתו עם נר דלוק בידו לקבל את פניו, וכשראה את רבנו אמר לו: אור זרוע לצדיק.
אמר לו רבנו: עקיבא שנכתב בה״א כשר, והפסוק אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה - סופי תיבות - עקיבה.
הם דיברו בענין המחלוקת בין החסידים והמתנגדים, והגאון רבי עקיבא איגר מרוב צדקתו ותמימותו אמר שאין הוא נוטה לשום צד ובעיניו כולם צדיקים.[2]
בין השנים תקפ"א - תקפ"ה, נפגש אדמו"ר האמצעי עם הגאון רבי עקיבא בעיר פוזנא, ואמר לפניו מאמר חסידות. המאמר נדפס במאמרי אדמו"ר האמצעי. שם בהערות.
כתב יד בידי אדמו"ר הריי"צ היה שולחן ערוך, עם כתב יד של הגאון רבי עקיבא איגר, שקיבל במתנה מהרב מאיר אשכנזי. אגרות הריי"צ