דובער שיינין
הרב דובער שינין (תקס"ד – א' בטבת תרמ"ד) היה מחשובי חסידי חב"ד במוהילוב ובירושלים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב דובער שיינין נולד בשנת תקס"ד לאביו ר' שילם, שהיה מנציגי ועד החסידים[1] ומגדולי וחשובי חסידי חב"ד.
כיהן כשוחט בעיר מוהילוב[2], בסוף ימיו עלה לירושלים, שם היה נוהג לחזור מידי שבת מאמר חסידות מרבותינו נשיאינו[2]. נפטר ביום א' טבת תרמ"ד בגיל שמונים.
במאמר שנכתב עליו בעיתון חבצלת לאחר פטירתו הוא מתואר כ"אחד מיקירי ירושלים במלוא מובן המילה, טוב ומיטיב לרבים, צנא מלא ספרא, הוגה בתורה יומם ולילה, עובד ה' באורח נעלה מאוד, ורבים הלכו לאורו"[3].
כאשר עלה נכדו ר' מנחם מענדל שיינין בשנת תר"צ לירושלים, כיבדו רבי יוסף חיים זוננפלד באומרו לו כי יש לו את זכויות סבו בירושלים[4].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אוצר חסידי חב"ד חלק ב', עמוד 36
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אברהם מהודר, דבר נפלא בקבר שמעון הצדיק בירושלים, בתוך ספר "זכותא לאברהם", עמ' 107, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ↑ כך הוא מוזכר במכתב משנת תקפ"ב שנשלח לשלטון הרוסי כבקשה של חסידי חב"ד להקים בית כנסת לעדת חב"ד במוהילוב עיר מגוריו נספח 8, אגרות קודש מאדמו"ר האמצעי.
- ↑ 2.0 2.1 מתוך ההקדמה להסכמה לספר משכנות לאביר יעקב.
- ↑ עיתון החבצלת יום ו' טבת תרמ"ד עמוד 7 תחת הכותרת: ירושלים.
- ↑ כך שמעו בניו של רמ"מ שיינין מהרב מנחם פרוש שהיה נוכח בשעת מעשה.