תפילה ללא כוונה כגוף ללא נשמה
תפלה היא עבודה שבלב, שהיא הכוונה במחשבה ברעותא דליבא. כמאמר רז"ל תפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה.
ענין התפילה - עבודת וביטול הלב
דבור התפלה הוא רק שיהיה הקול מעורר הכוונה, אך התפילה עצמה היא עבודת הלב, ולכן היא במקום הקרבנות, ועבודת הקרבנות היתה תלויה בכהנא בעובדא וברעותא דליבא כנזכר בזהר.
מהות עבודה זו, היא שתהיה כוונתו ומחשבתו דבוקה בה', להיות מרכבה אליו ית', ולמסור נפשו ורצונו לה' ית', להיות לו רק רצון אחד, ולב אחד לאביו שבשמים, שלא להפרד מיחודו ואחדותו ית', על ידי סור מרע ועשה טוב, דהיינו כד אתכפייא סטרא אחרא, אזי יאיר עליו אור ה' על נפשו.
ברכות השחר
על דרך זה, תקנו חז"ל את ברכות השחר, בהם אומרים את התיבות: בא"י אלהינו מלך העולם.
הויה
הענין בכך הוא, כי אנו מבקשים שיומשך בחינת הויה להוות העולמות, שלא יופסק חיותם וקיומם, ולא יסתלק למעלה כטבע האש ח"ו.
אלקינו
בנוסף לכך אנו מממשיכם ומבקשים, להיות בחינת אלהינו שנהיה בטלים אליו בחינת מרכבה אליו ית' עד שיקרא שמו עלינו שהוא אלהינו, כמו שאנו אומרים: אלהי אברהם, על שם שהוא בחי' מרכבה ולא להיות דבר יש ונפרד בפני עצמו.
מלך העולם
מלך העולם, פירוש: מה שהוא מהוה ומחיה העולמות להיות יש ונפרד בפני עצמו, הוא מפני היותו מלך שמו נקרא, ואין מלך בלא עם מלשון עוממות דברים זרים ונפרדים, שאם יהיה לאדם הרבה בנים אין נקרא שמו מלך עליהם, ולכן מהווה את העולם בבחינת הסתר דווקא, ולא בחינת בן שהוא ביטול.
מה שאין כן ישראל נקראים בנים למקום, ברא כרעא דאבוה, כמו שהרגל בטלה אצל הראש.