ואני קרבת אלוקים (ניגון)
ואני קרבת אלוקים לי טוב, הוא ניגון חסידי שהולחן לכבוד שנת ה-73 של הרבי, על ידי המלחין החסידי ר' בן ציון שנקר, מגדולי המלחינים בחסידות מודז'יץ.
היסטוריה
לאחר שהחל הסדר הקבוע שחסידים מלחינים לכבוד הפרק האישי החדש של הרבי ניגון חסידי על פסוקים מתוך הפרק, יוזמה שהחלה בשנת ה-70, ביקש גם המלחין החסידי ר' בנציון שנקר, מגדולי המלחינים בחסידות מודז'יץ, שהתגורר באותן שנים בקראון הייטס, להצטרף ולהלחין גם הוא ניגון מיוחד לכבוד הרבי.
לאחר שהלחין את הניגון על הפסוק "ואני קרבת אלוקים", פנה לידידו ר' יוסל ווינברג וביקש באמצעותו רשות מהרבי ללמד את הניגון בעת ההתועדות, דבר יוצא דופן שלא על פי הסדר הרגיל, ולאחר שהרבי העניק את הסכמתו, בהתוועדות חג השבועות תשל"ד עמד ר' בנציון ולימד את הניגון לחסידים.
ביומנים המתארים את ההתוועדות מסופר, שהניגון לכתחילה היה בקצב איטי, אך כשהרבי עודד אותו בתנועות נמרצות, החלו החסידים לנגן אותו בקצב מהיר יותר לפי קצב תנועות העידוד של הרבי.
את הניגון ניגנו לפני הרבי פעם נוספת בעת חלוקת כוס של ברכה בהתוועדות של מוצאי החג, כשהקהל מנגן את הניגון החדש והרבי מעודד את השירה. במהלך השנה ניגנו את הניגון מספר פעמים לפני הרבי, אך הוא לא התקבל כניגון העיקרי, ובשל כך אינו ידוע כל כך בפי החסידים[1].
מילות הניגון
וַאֲנִ֤י קִ֥רְבַ֥ת אֱלֹקִ֗ים לִ֫י־ט֥וֹב
שַׁתִּ֤י בַּה' אלוקים מַחְסִ֑י
לְ֝סַפֵּ֗ר כׇּל־מַלְאֲכוֹתֶֽיךָ׃— תהילים עג, כח
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ על פי הנכתב בוירא העם וינועו עמוד 14. קולמוס הנפש עמוד 55.