משתמש:Meital Cohen/אהרון מטיטוב

רבי אהרן מטיטיוב (מכונה בשם: רבי ארל'י מטיטיוב, נפטר בט"ו בטבת ה'תק"ס, או בה' בטבת תקפ"ט) היה נכדו של הבעל שם טוב

על אורח חייו: הרב הקדוש אהרון מטיטיוב ז״ל, בן הרב הצדיק רבי צבי ז״ל, בנו של הבעל שם טוב הקדוש, ישב קודם בעיר קונסטנטין, והיה נוהג בענווה ושפלות יתרה. שם בקונסטנטין היו חסידים בעלי צורה, גדולים בתורה וביראה, מתלמידיו של המגיד הגדול ממזרטיש ז״ל. והוא, רבי אהרון עדין היה אז צעיר לימים, והיה נוסע גם כן למזריטש ביחד עם החסידים הזקנים אבל היה נחה בא אל הכלים ומצניע לכת עם השם. ואף שהיה נכדו של הבעש״ט, היה מתנהג בדרך ארץ ושפלות בפני זקני החסידים. בנסיעתם, למשל, למזריטש, היה הוא יושב תמיד למטה אצל העגלון ומעולם לא נכנס לשבת בראש עם החסידים הזקנים. ודרכו היתה למעט במסיבה עם החסידים אלא היה מעריך בתפילה הרבה, מקדים לבוא לבית הכנסת ומאחר לצאת, וכשאחרי התפילה היו החסידים מסובין אל השולחן לשתות קצת יי״ש עדיין הוא היה עומד בתפילה ואינו מיסב עמהם. בערב כשכולם כבר הלכו מבית הכנסת היה נשאר שם ללמוד עד חצות ולפעמים עד עמוד השחר. התחילו החסידים לרנן אחר הנהגתו וחשדוהו שהוא רוצה להתנשא עליהם, ופנו אליו בדברי תוכחה: וכי רבי אתה, שאתה מתנהג בעבודה כזו? והוא שומע ואינו משיב ועוסק בעבודת השם כדרכו. החליטו החסידים, כשיהיו במזריטש, יספרו להרבי, שרבי אהרון תעה מן הדרך הישרה. וכן עשו, כשבאו למגיד הגדול ורבי אהרון אף הוא עמהם, התחילו לדבר עליו, ורבי אהרון עמד באימה ויראה ושותק. הביט אליו המגיד הגדול בחיו, קירב אותו בסבר פנים יפות ואמר: מעתה יעזור לך השי”ת, שבעבודתך התמה תפעל ישועות על ישראל. וחסידים אמר: הזהרו בו ואל תביטו אחריו כי איש קדוש הוא. עמדו האנשים והתביישו והתחרטו מאוד על הדברים שדיברו בו. כאשר נסעו בחזרה לביתם.