נפש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נפש זהו חלק רוחני מופשט המקיים והמחיה את האדם. בעבודת-ה', 'נפש' היא החוויה הנפשית המניעה את האדם לקיים בפועל את התורה והמצוות.

הנפש עצמה היא אור פשוט בלי התחלקות של שכל ומידות ביחס למחשבה דיבור ומעשה, שהם לבושים ממש. בכוחותיה של הנפש יש שינויים; במוחין ובמידות יש קטנות וגדלות. וכל זה אינו שייך בעצמיות הנשמה שהיא אינה מקבלת שינויים כלל.

מבנה הנפש

הרמב"ם והרמב"ן

ישנה מחלוקת בין גדולי-ישראל באם מדובר בנשמה אחת בעלת חלקים שונים, או שמא מדובר בכמה נשמות, שלכל אחת פעולה נפרדת. הרמב"ם סובר שמדובר בנשמה אחת, המחולקת לג' פעולות. הרמב"ן סובר שמדובר בשלוש נשמות ממש. שלושת החלקים או הפעולות נקראות בשם "נפש השכלית", "נפש החיונית", ו"נפש הטבעית".

תורת החסידות

בחסידות מוסבר שיש ליהודי שתי נשמות שהן הנפש הבהמית והנפש אלוקית. הנפש בהמית ביהודי שורשה היא מקליפת נוגה והנפש אלוקית היא חלק אלוקה ממעל ממש. למי שאינו יהודי יש נפש אחת, והיא נפש הבהמית שאינה מקליפת נוגה כמו ביהודי, אלא מג' קליפות הטמאות.

כאשר גר נתגייר, התברר למפרע כי נפשו הבהמית לא היתה מג' קליפות הטמאות כבכל הנכרים, אלא מקליפת נוגה כמו היהודי.

בנוגע למבנה הנפש לדעת הרמב"ם והרמב"ן שהובאו לעיל, החסידות פוסקת כדעת הרמב"ם ואומרת שנפש השכלית והנפש הטבעית הם חלקים של הנפש הבהמית. במקום אחר בחסידות מוסבר שהנפש השכלית היא ממוצע בין הנפש הבהמית לנפש האלוקית. מוסבר כי הנפש השכלית היא גם מקליפת נוגה אך היא מוחין ולא מידות כמו הנפש הבהמית, והיא מהדרגות העליונות שבקליפת נוגה.

דרגות הנפש

בנפש האדם חמש דרגות; נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה (או בקיצור נרנח"י). שלושת הדרגות הראשונות (נפש, רוח ונשמה) מתייחסים לכוחות הפנימיים באדם והשתיים האחרונים (חיה ויחידה) הם כוחות המקיפים.

כוחות פנימיים

בנוסף לזה ה"נשמה" היא כינוי כללי לישות רוחנית המחיה את האדם באשר הוא אדם, בין אם הוא יהודי ובין אם לאו.

כוחות מקיפים

כוחות אלו אינם יכולים להתגלות בעצמם, אלא רק הארה מהם, היא שמפעילה את הכוחות הפנימיים.

לקריאה נוספת

  • רמב"ם, תחילת פרק א' מ"שמונה פרקים להרמב"ם" (הקדמתו לפירושו על פרקי-אבות).
  • הרמב"ן, פירושו על התורה בספר בראשית פרק ב' פס' ז'.
  • ספר-המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה "אשרינו מה טוב חלקנו" אות ו', ד"ה אם בחקותי תלכו" אות ו' ואות ז', ד"ה "חביב אדם" אות ג' ואות ד'
  • ספר המאמרים תש"מ, ד"ה "כי ישאלך בנך" אור לי"א ניסן ה'תש"מ.