מזבח העולה
המזבח סתם הכוונה למזבח שעמד בעזרה, הנקרא גם מזבח הנחושת, מזבח החיצון, ומזבח העולה. עליו הקריבו את כל הקרבנות.
ישנו גם מזבח הזהב, או בשמותיו "מזבח הקטורת", ו"מזבח הפנימי", אשר היה בקודש, ושימש רק להקטרת הקטורת.
מקום המזבח הוא מחוץ להיכל, לפני האולם וההיכל, בתוך שטח העזרה, לא באמצע העזרה, אלא משוך מעט לדרום.[1] מקומו מכוון ביותר, ואין משנין אותו ממקומו לעולם, שנאמר זה מזבח לעולה לישראל.
מדות המזבח
גובה כל המזבח נ"ח טפחים, אורכו ורחבו הם ל"ב אמה על ל"ב אמה.
לאחר גובה של אמה אחת, נהיה המזבח צר באמה אחת לכל צד, וממילא רחבו התקצר לל' אמות. השטח הרחב נקרא בשם יסוד המזבח.
לאחר גובה של חמש אמות נוספות, נהיה המזבח צר בעוד אמה אחת מכל צד, וממילא רחבו התקצר לכ"ח אמות. השטח הרחב יותר נקרא בשם "הסובב".
בגובה המזבח, היה שטח בן אמה אחת מכל צד, שהוא היה השטח הריק שבין קרנות המזבח. נמצא ששטח המזבח הפנוי היה רק כ"ו אמות על כ"ו אמות.
אמה נוספת לכל צד, שימש לרגלי הכהנים בהליכתם על המזבח. נמצא שמקום המזבח הפנוי להקטרה, הנקרא בשם "המערכה" היה רק כ"ד אמות.
דיוק על מדות ומקום המזבח
מדות המזבח מכוונות ביותר, וצורתו ידועה איש מאיש, ומזבח שבנו בני הגולה בבית המקדש השני כעין מזבח שעתיד להבנות עשוהו ואין להוסיף על מדתו ולא לגרוע ממנה. ושלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה, אחד העיד להן על מקום המזבח, ואחד העיד להן על מדותיו, ואחד העיד להן שמקריבין על המזבח הזה כל הקרבנות אע"פ שאין שם בית.
המזבח נחלק לשלש: יסוד, סובב ומערכה.
מקום המזבח
ברמב"ם מובא, כי מקום המזבח הוא מקום עתיק יומין בקדושתו.
א. במקדש נעקד יצחק אבינו שנאמר ולך לך אל ארץ המוריה ונאמר בדברי הימים ויחל שלמה לבנות את בית יי' בירושלים בהר המוריה אשר נראה לדויד אביהו אשר הכין במקום דויד בגרן ארנן היבוסי.
ב. ומסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן ארונה הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק.
ג. והוא המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה.
ד. והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל.
ה. בו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא ומשם נברא. אמרו חכמים אדם ממקום כפרתו נברא. עכ"ל.
הרבי מסביר כי בנוגע לעקידת יצחק, כותב הרמב"ם "ובמקדש", כיון שהעקידה היתה במקום זה בתור מקדש ומקום הקרבת קרבנות. המזבח שימש להקרבת כל קורבנות הציבור והיחיד. עבודת הקורבנות החלה בהקרבת עולת התמיד של השחר, והסתיימה בהקרבת קורבן התמיד של בין הערבים.
מיקום מזבח העולה
המזבח עמד במזרח החצר, כשהדופן המערבית במרחק – 10 אמה, ממסך פתח המשכן, והדופן הצפונית במרחק – 12 ו- 1/3 אמה, מקלעי החצר הצפוניים. בדופן הדרומית הונח הכבש (משטח עליה משופע), קצה תחתית הכבש עמד במרחק – 1 אמה מעמודי החצר הדרומיים.
תיאור מזבח העולה
דפנות מזבח העולה נעשו מעצי שיטים בעובי – 1 טפח, דפנות העץ צופו מבית ומחוץ בנחושת. פנים המזבח היה חלול ללא גג. בזמן החניה מילאו את חללו באדמה[2]. לדעת הנצי"ב, היה למזבח גג מעצי שיטים מצופה בנחושת.
מידות המזבח: אורכו – 5 אמה, רוחבו – 5 אמה, וגובהו – 10 אמה - כולל גובה קרנות המזבח, לדעת ר' יוסי[3]. לדעת ר' יהודה, היה גובה המזבח – 3 אמה. נלענ"ד שהמזבח הורכב משתי תיבות חלולות: האחת בגובה – 3 אמות (החלק העליון של המזבח),והשניה הגובה – 7 אמות (החלק התחתון של המזבח).
בזמן החניה הונחה התיבה העליונה ע"ג התיבה התחתונה כשהיסוד למטה. בזמן המסעות הפכו את התיבה התחתונה כשהיסוד כלפי מעלה, והניחו בתוכה את התיבה העליונה - כשמקום המערכה כלפי מעלה. ע"י כך יכלו הלוים לשאת את המזבח על כתפיהם משום גובה הבדים.
למחלוקת בדבר גובהו של המזבח חשיבות והשפעה רבה: הן לגבי מיקום מרכיבי המזבח, הן לגבי אורך הכבש, הן לגבי גובה עמודי וקלעי החצר, והן לגבי משקל ומחיר המשכן. הרמב"ם</REF>בית הבחירה, ב', ה'.</REF> פסק כדעת ר' יוסי, "מזבח שעשה משה... עשר אמות גובה" , והוסיף שם "הכסף משנה": "וידוע דהלכה כר' יוסי לגבי ר' יהודה".
כלי השרת למזבח העולה
לצורך עבודת הקורבנות במזבח העולה, נדרשו 5 כלי שרת. תכלית הכלים: ניקוי, קבלת הדם, היפוך הבשר על האש, ונטילת גחלים. כלי השרת למזבח נעשו מנחושת.
הכבש
הכבש (משטח עליה משופע) נעשה לצורך עלית הכהנים לגג המזבח. כפי שנאמר, ולא תעלה במעלות על מזבחי[4]. הכבש נעשה מעצי שיטים ("מעשה חושב").
צורת הכבש: משטח משופע וחלק (ללא מדרגות), ברוחב – 5 אמה, באורך – 32 אמה[5], ובגובה – 10 אמה (לדעת ר' יוסי). לדעת ר' יהודה הסובר שגובה המזבח היה 3 אמה, היה אורך הכבש לדעתו - 10 אמה. בדופן הצפונית של הכבש, נעשו חריצים כנגד בליטות יסוד המזבח והכרכוב. כדי להצמיד את הכבש למזבח למרחק כחוט השערה.
מיקום הכבש
הכבש ניתן בצידו הדרומי של מזבח העולה. תחילת שיפועו במרחק – 1 אמה מעמודי החצר, וראשו הגיע עד לגג המזבח.
מקורות
דברי ההסבר מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות). חב"ד אינפו