בית המוקד

בית המוקד, הוא השער השלישי של העזרה מצד צפון.

צורת בית המוקד

הוא היה עשוי בצורת כיפה. מבנהו - בית גדול מוקף מבפנים ברובדין של אבן.

רובדין היא דבר הבולט מן החומה, הם היו עשוין למטרה שעל ידי הרובדין היו עולין על מטותיהן שהיו בתוך החומה.

שינה בלשכת בית המוקד

זקני בית האב שהיו צריכים לעבוד ביום המחרת היו ישנים בתוך המטות הנ"ל, שם לא היתה קדושת בית המקדש חלה, אבל על הרובדין אין לישון כיון שהם בתוך היקף בית המקדש.

בלשכת בית המוקד היו שומרים את מפתחות בית המקדש. בור היה שם אמה על אמה בלשכת בית המוקד, וטבלא של שיש מעל אותו מקום, וטבעת היתה קבועה בטבלא כדי להגביהה.

כאשר הגיע זמן הנעילה הגביה את הטבלא על ידי הטבעת, נוטל את המפתחות מן השלשלת שהיתה קבועה בטבלא מצידה התחתון בתוך הבור, הכהן נעל מפבנים את שערי העזרה. כאשר גמר לנעול החזיר את המפתחות למקומם תחת הטבלא ונותן עליו את כסותו, וישן על גבי הטבלא.

אם אירע לאחד בתוך שינתו מקרה אשר הוא מחויב טבילה, יוצא הוא ב"מסיבה" (עמוד של בנין שעולים ויורדים בו דרך גלגול) תחת הבירה, ונרות דולקין לו מכאן ומכאן, עד שהגיע לבית הטבילה.

כמו כן היה שם "בית הכסא של כבוד", שהיה מכונה כך מפני שהיתה בו הנהגה מכובדת ומיוחדת: כדי שלא יאלץ הנכנס לשאול "האם מישהו שם", וכך יאלץ השוהה בפנים - במקרה שיש שם אדם - להשיב ולדבר בבית הכסא, דבר שאינו ראוי, על כן עשו בו סימן: מצאו נעול - יודע שיש שם אדם. מצאו פתוח - בידוע שאין שם אדם.

על אף שאינו טהור עד שיאיר היום, ויש איסור מדרבנן ש"טבול יום אל יכנס למחנה לויה", לא הטריחוהו חכמים ללכת ולצאת משם, הואיל ולילה הוא, ולכן עד שיאיר היום מותר לו לחזור לאחיו הכהנים עד פתיחת השערים לפני אור היום ואז הולך לו.

לשכות בית המוקד

ארבע לשכות היו בבית המוקד. הם היו בשיטת "קיטון פתוח לטרקלין", כלומר - מעבר צר למקום גדול.

שתים מהלשכות - הפנימיות יותר - היו בקודש - בתוך שטח העזרה, ושתים מהם - החיצוניות יותר - היו בחול, בשטח שלא היה קדוש בקדושת העזרה.

הפנימיות:

מערבית דרומית: לשכת הקרבן, שם היו מכינים קרבנות להקרבה, תמימים וכשרים.

דרומית מזרחית: לשכת לחם הפנים, שם היו אופים את לחם הפנים, כדי לשימה אחר כך על השולחן.

החיצוניות:

מזרחית צפונית: בה גנזו בני חשמונאי את אבני המזבח ששקצום מלכי יון.

צפונית מערבית: בה יורדים לבית הטבילה.

שערי בית המוקד

שני שערים היו לבית המוקד, אחד פתוח לחול ואחד פתוח לעזרה. על אף שהיו לו שני שערים, היה שם רק שומר אחד, מכיון ששני השערים היו סמוכים זה לזה.

לדעת רבי יהודה, שער זה שהיה פתוח לעזרה, היה לו פשפש קטן משם היו נכנסים לבלוש את העזרה.

בדיקה זו מבוארת ברמב"ם: בשחר, קודם שיעלה עמוד השחר - סמוך לו, יבוא הממונה של מקדש, וידפוק על הכהנים שבבית המוקד, והן פותחין לו.

נטל את המפתח, ופתח את השער הקטן שבין בית המוקד ובין העזרה, ונכנס מבית המוקד לעזרה, ונכנסו אחריו הכהנים ושתי אבוקות של אור בידם, ונחלקו לשתי כתות. כת הולכת למזרח, וכת הולכת למערב, והיו בודקין והולכין את כל העזרה, עד שיגיעו שתי הכתות למקום בית עושי חביתין.

הגיעו אלו ואלו אומרין שלום הכל שלום, והעמידו עושי חביתין לעשות חביתין.