חיים משה שפירא
חיים משה שפירא (תרס"ב - תש"ל) היה מנהיג המפד"ל וחבר כנסת מטעמה במשך כ-20 שנה.
תולדות חיים
שפירא נולד בשנת תרס"ב ברוסיה הלבנה, למד בין השנים תרצ"ד - תרצ"ה בבית המדרש לרבנים.
בשנת תרצ"ה עלה לארץ ישראל. בשנת תש"ח עם קום המדינה מונה לחבר במנהלת העם, כיהן כיו"ר המפד"ל ושימש בתפקידים, שר הפנים, הרווחה, הבריאות, העלייה והדתות.
בשנת תשי"ז נפצע מרימון שהושלך בכנסת ונוסף לו השם "חיים".
נפטר בשנת תש"ל.
קשריו עם חב"ד
עם הקמת הישוב החב"די כפר חב"ד, עזר שפירא רבות בהקמת הכפר, ואף נכח בעת טקס חנוכת הכפר[דרוש מקור].
לקראת הבחירות לכנסת השנייה בשנת תשי"א, ניסה הרבי לשכנע אותו להקים "חזית דתית מאוחדת" יחד עם אגו"י[1], שפירא בתגובה האשים מפלגות מסוימות בהפרת החוזה, הרבי שלח ליו"ר אגו"י יצחק מאיר לוין מכתב בו הוא מבקש לברר זאת. לאחר הבחירות שלח הרבי לשפירא מכתב בו הוא מבקש ממנו שלפחות אחר הבחירות יתארגנו המפלגות הדתיות כגוש אחד[2]. בשנת תשט"ו שלח הרבי שוב מכתב לשר שפירא בו הוא מבקש ממנו שיקים "חזית דתית"[3].
בעקבות התעקשותו שלא לרשום גויים כיהודים (באיום שיתפטר מהממשלה), פרץ המשבר מיהו יהודי, שדוד בן גוריון ניסה לפותרו ע"י שליחת מכתבים ל50 מ"חכמי ישראל" שביניהם היה הרבי.
בשנת תשי"ט נסע שפירא לרבי, במהלך הפגישה דובר אודות הקמת "חזית דתית", במהלך הפגישה הציע שפירא להעמיד את הרב זווין כמעומד מטעם מפלגתו, הרבי בתגובה ענה שלרב זווין יהיה יותר כוח אם יהיה אדם לא פוליטי[4].
באחת הפעמים אחרי שחזר מביקור אצל הרבי (בשנות הכפי"ם) סיפר שלפני ביקור זה, הוא היה אצל האדמו"ר מסטאמר רבי יואל טייטלבוים, וכשהיה אצלו הוא החל לדבר איתו אודות קדושת ומעלת הארץ (למרות שהאדמו"ר היה אנטי ציוני). ובעת שהיה אצל הרבי, הרבי החל לדבר איתו דווקא נגד התנהלות המדינה והממשלה[5].