שיחה:המלך הקדוש
העברה מהערך[עריכת קוד מקור]
המלך הקדוש הם מילות חתימת הברכה השלישית שבתפילת העמידה לפי נוסח עשרת ימי תשובה. מילות אלו גורליות ביותר להמשכת אור הרחמים עד שנפסק בהלכה שמי שאינו אומר שני מילים אלו חייב לחזור ולהתפלל (למרות שכל שאר ההוספות שבימים אלו אינם מעכבים את קבלת התפילה ואין צריך לחזור ולהתפלל אם שוכחים אותם).
עניינו[עריכת קוד מקור]
שרש ענין המלך הקדוש ומה שאומרי' אותו בעשרת ימי תשובה דוקא. הוא, כי פירוש קדוש בוי"ו היינו בחינת המשכת י"ג תקונים מאור הכתר, רחום וחנון ארך אפים ורב חסד כו', שהן על ידי בחינת שערות כידוע, שהשערות הן בבחינת יו"ד וי"ו.
וביאור ענין השערות ידוע שהוא רק בחינת הצומח שיש בכתר והדוגמה לזה יובן למטה מן הכתר כמו בחכמה שיש בה בחינת צומח להצמיח המדות אהבה ויראה, שבקטן המדות קטנים לפי ערך קטנות השכל וכשנגדל השכל נגדלים המדות עמו, ונקרא גידול המדות בשכל בבחינת צומח בלבד כי הרי המדות כלולים בשכל בהעלם במהות אחר מכמו שהן בהתגלות בלב, ונקראים מדות שבשכל ושם צומחים מעט מעט כפי ערך גידול השכל אף על פי שאין להן ערך עם מהות השכל עצמו.
וכך יובן גם בבחינת חכמה שבכתר הנקרא חכמה סתימאה דאריך אנפין שיש מדות כלולים בו בהעלם ונגדלים עמו כפי ערך גידול כח חכמה סתימתאה וצומחין בו מעט מעט ואח"כ בוקעין ויוצאים בהתגלות והן י"ג מדות הרחמים רחום וחנון כו' שיוצאים בבחינת צומח בשערות די"ג תקונין כידוע אך שמדות הללו הם מדות גדולים לפי ערך גדלות חכמה שבכתר כידוע, ועל כן נקראו בשם י"ג מדות הרחמים.
וזהו ענין קדוש בוי"ו, ומה שאומרים המלך הקדוש הוא להמשיך מקדש העליון שלמעלה מקדוש זה והיינו מבחינת פנימיות אור הכתר שבו יאיר אור מלכות דא"ס או בחינת מלכות דא"ק[1].
- הועבר למקרה ויהיה מישהו שירחיב את הנושא בצורה שיהיה זכאי לערך ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח • 02:47 • ט' בכסלו ה'תשפ"א