קלמן מלך תמרין
הרב קלמן מלך תמרין (ו' כסלו תש"א - ז' אב תשמ"ו) היה מראשי הפעילים בקהילה החסידים במוסקבה תחת השלטון הסובייטי.
תולדות חיים
נולד בו' כסלו תש"א במוסקבה לאביו מאיר משה תמרין[1], ולאמו מרת נחמה (למשפחת קוגן) כבן שלישי במשפחה[2].
בעודו פעוט בן מספר חודשים פלש הצבא הגרמני לברית המועצות, והחל בכיבוש מהיר ומאסיבי, דבר שגרר גיוס צבאי רחב היקף כחלק ממנו נלקחו אביו ואחיו הגדול לצבא[3], בעוד אמו נמלטת עמו ועם אחותו לעומק השטח הרוסי, ורק כעבור חמש שנים התאחדה המשפחה שוב, אך כעבור זמן קצר נפטר האבא בגיל 45 בלבד[4].
כשנעשה לנער, דאג דודו ר' בערל קוגן שיקבל חינוך יהודי בסתר אצל החסיד ר' מנחם מענדל מסקליק, אך עקב איומי הק.ג.ב. נמנע מללכת לבית הכנסת והיה מבולבל בנוגע להמשך דרכו בחיים.
לאחר פטירת אמו, התחתן עם בת דודתו מרת גולדה, ונכנס ללמוד הנדסת מחשבים באוניברסיטה כשהוא מקפיד על שמירת כשרות, סיים את לימודיו בהצלחה וקיבל תפקיד במקצוע, ובמשך השנים הלך והתקדם עד שמונה לראש מחלקה במכון הסטטיסטיקה הראשי של רוסיה.
לאורך השנים שמר על יהדותו בסתר, והיה נוהג להסתגר בחדרו במשך השבת ולהתפלל באריכות, והסתיר את הדבר מעיני הילדים מחשש שמא יפלטו את הדברים במקומות שעלולים להגיע לאזני השלטונות והוא יפוטר מעבודתו. רק בעקבות פטירתו הטראגית של בנו בער'ל, החל להשתתף באופן קבוע בתפילות שבבית הכנסת 'ארכיפובה' על מנת שיוכל לומר קדיש על בנו, שם עקב המפגש המחודש עם ידידו ר' געטשע וילנסקי התחזקה הזהות היהודית שלו והקשר לרבי ואט אט החל לבטא זאת גם בפומבי.
כאשר הגיע חודש החגים עם קביעות מיוחדת של 'שלושה ימים קדושה רצופים', מתוך חשבון פשוט הגיע למסקנה שלא יוכל לתרץ תירוצים על ימים כל כך רבים לאורך החודש, והחליט להתפטר מהעבודה שפרנסה אותו בהרחבה, והחל לעסוק בצילום, כאשר המקצוע העצמאי איפשר לו להקפיד ביתר שאת על שמירת המצוות.
בזכות העבודה הנדירה בקהילה החב"דית באותו הזמן שהוא החזיק ברשותו רכב, הפך להיות איש הביצוע של הקהילה, וסייע רבות בכל המצטרך, ואף החל לקרב צעירים אחרים ליהדות והיה לומד עמם מספר התניא ומארח אותם בביתו לסעודות שבת ואף במשך השבוע, וזכה לקרב צעירים רבים ליהדות.
באחת ההזדמנויות בהן הגיעו שלוחי הרבי לרוסיה עוד קודם נפילת מסך הברזל והסריטו את החסידים במטרה להראות זאת לרבי, אמר לרבי שכיון שלא מתאפשר לו להיכנס ליחידות הוא מבקש שהרבי יורה לו איזה ניגון הוא יכול לנגן בכל פעם בה ירצה להיכנס ליחידות, וכשראה זאת הרבי בכה מאוד ולאחר מכן הורה להשיב לו שינגן את ניגון ארבע בבות.
בעקבות בקשת הרב בערל ליווי שיצלם עבור הרבי את ציוני רבותינו נשיאינו, ובראותו את המצב הגשמי סביב המצבות, החל להתעסק בשיפוץ ושיקום שלהם, כשבחלק מהפעולות סייע לו בנו ר' משה תמרין.
עם התרופפות מסך הברזל חשב לצאת את רוסיה אך כששמע את המסר שהעביר הרבי באמצעות הרב ליווי שהחסידים הפעילים המתגוררים ברוסיה יישארו להתעסק עם השליחות שלהם, ביטל את תכניותיו ונותר להתגורר במוסקבה.
בשנותיו האחרונות סבל מסוכרת, אך סירב לקחת את תרופת האינסולין כיון שמעורב בה חומר המופק מ'דבר אחר', ולא נענה להפצרותיהם של ידידיו, ואף שהרבי ביקש במספר אופנים לברר מדוע אינו לוקח את התרופות, נמנע מלקחת את התרופה.
נפטר בז' מנחם אב תשמ"ו ונטמן בחלקה היהודית בבית העלמין במלחובקה שבפרברי מוסקבה, ועל פי הוראת הרבי ב'אתערותא דלעילא' הוקמה המצבה במהירות למרות חוקי בית העלמין שיש להמתין שנה לפני קביעת המצבה. בני המשפחה אף קיבלו מכתב ניחומין מהרבי, שנשלח על דף נייר לבן ללא בלאנק כאשר בחתימה מופיע שמו הפרטי הראשון של הרבי בלבד, מפני הסכנה שבדבר.
משפחתו
- בנו, ר' משה תמרין - שליח הרבי במלחובקה, רוסיה
- בנו, ר' נחום תמרין - שליח הרבי בז'יטומיר, אוקראינה
- בנו, בערל תמרין - נפטר בילדותו
לקריאה נוספת
- רעבע! אני רוצה להיכנס אליך ליחידות, שבועון בית משיח י' מנחם אב תש"פ עמוד 18
קישורים חיצוניים
- אחרונים בחזית, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, י"ב אדר תשפ"א
- "כולנו קלמן מיילך תמרין": ראיון מרגש לרגל ג' תמוז
הערות שוליים
- ↑ נולד בעיירה קלימוביץ'. במסורת המשפחה השם 'תמרין' מקורו בשם המשפחה 'תומרקין' המיוחסת, המקורבת לרבותינו נשיאינו. הסבא ר' יחיאל מיכל היה נשוי למרת מלכה לבית רבינוביץ, ונפטר בגיל צעיר עוד בטרם מלאו לו חמישים שנה.
- ↑ לאחר אחיו הגדולים יחיאל מיכל ושיינא.
- ↑ אחיו נהרג במלחמה שבועיים קודם סיומה.
- ↑ תוך כדי נסיעה על הרכבת כשחלק מגופו תלוי עליה מצידה החיצוני, מכונית נצמדה אליו והפילה אותו, הוא נדרס ונפצע ולמחרת בי"א שבט תש"ו נפטר מפצעיו.