אהרן מסטרשלה
| אהרן מסטרשלה | |
|---|---|
| לידה | תקכ"ו |
| פטירה | שמיני עצרת תקפ"ט |
| השתייכות | חב"ד סטרשלה |
| תפקידים נוספים | מייסד חסידות סטרשלה |
רבי אהרן סג"ל (סגל) הורוביץ הלוי (או אהרן מסטרשלה), (נולד בתקכ"ו בערך ונסתלק בשמיני עצרת תקפ"ט) היה מגדולי חסידיו של אדמו"ר הזקן, לאחר הסתלקותו פתח חצר נפרדת עקב חילוקי דעות עם אדמו"ר האמצעי וייסד את חסידות סטרשלה.
תולדות חיים
ילדותו וצעירותו
רבי אהרן נולד בשנת תקכ"ו לאביו ר' משה (דור שביעי לשל"ה) באוסבה שברוסיה הלבנה,על אביו ר' משה מסופר שעמד בנסיון עד כדי מסירות נפש ויסורים נוראים, ולכן זכה לברכתו של הרה"ק ר' ליב שרה'ס שיזכה לבן שיאיר את העולם. עוד אמרו עליו, שאמרו גדולי ישראל שבדורו שלא נפגם אצלו צלם האלוקים[1].
בגיל 13 כבר היה בקי בכתבי האריז"ל נוסף על בקיאותו ורוב חכמתו בתורת הנגלה[2]. כאשר אדמו"ר הזקן הקים את חסידות חב"ד. התקרב אליו ר' אהרן למרות צעירותו[3].
אדמו"ר הזקן חבבו וקרבו מאד וגדלו בתוך ביתו כאחד מבניו[4].
בצל אדמו"ר הזקן
מסופר שכאשר נכנס פעם ראשונה לאדמו"ר הזקן כתב לו פ"נ בו כתב:"כיצד תוכל הנפש השפלה העמלה להתקשר בא"ס עצמותו ומהותו?". כשראה זאת האדמו"ר הזקן יצא מהיכל קודשו ואמר שיונגרמאן צעיר שאל דבר שזקני החסידים לא שאלו מעולם [5].
בשנת תקס"א קבע את משובו בליאדי ליד אדמו"ר הזקן, שם דר שמונה שנים[6]. על עזיבתו התבטא רבינו "נעקרו עיני מראשי" [7].
בשערי ספריו נדפס כי למד אצלו ושמש את אדמו"ר הזקן למעלה משלושים שנה, וכן הוא היה מתייגע קטע קטן שהיה אומר אדמו"ר הזקן, ודורש במאמריו[8] במצות אדמו"ר הזקן אף היה משיב על מכתבים משמו.
כאשר נאסר אדמו"ר הזקן אף הסתובב לאסוף כסף לפעול לשחרורו אצל השלטונות. וקיבץ מאה אלף רובל כסף[9]
בעת נשיאותו של אדמו"ר הזקן הופקד רבי אהרן על ידי אדמו"ר הזקן להדרכת החסידים המבוגרים, ואדמו"ר האמצעי היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים. שכן, רבי אהרן היה מבוגר מאדמו"ר האמצעי בכעשר שנים[10].
במשך תקופה היה ידיד של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות [11]. והם היו קוראים אחד לשני כאחים.
כמו כן ר"א ואדמו"ר האמצעי, היו 'החוזרים הראשונים', כמו כן שימשו שניהם יחדיו כ"משפיעים" שהדריכו וחינכו את עדת חסידי חב"ד.
בשנותיו האחרונות של אדמו"ר הזקן החלו חיכוכים בין רבי אהרן לבין רבי יהודה לייב מינוביץ' (אחיו של אדמו"ר הזקן) עקב העובדה שרבי אהרן נהג לחזור דברי חסידות בשילוב הסברים משלו ואילו המהרי"ל זלזל בדרך זו והקפיד לחזור את המאמרים בדיוק רב וללא הסבר[12], בשלב מסוים הורה לו אדמו"ר הזקן לעזוב את ליאדי ולא הרשה לו לחזור במשך כשלוש שנים ומאז הגיע רק לעיתים רחוקות ולפרקים קצרים, בתקופה זו התגורר בעיירה ארשע. עזיבתו גרמה צער רב לאדמו"ר הזקן, בזמנים הללו החלו להתגלות חילוקי דעות בין רבי אהרן לבין אדמו"ר האמצעי שגרמו למחלוקת לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן.
ייסוד חסידות סטרשלה
| ערך מורחב – חסידות סטרשלה |
לפי אחת המסורות קיבל את ברכת אדמו"ר הזקן בעזיבתו, אולם הפילוג ממש והמחלוקת פרצו אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן התפתחה מחלוקת בינו לבין ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן - אדמו"ר האמצעי[13]. ר' אהרון ראה עצמו כממשיך דרכו וממלא מקומו של אדמו"ר הזקן ופתח את חצרו בעיירה סטרשלה והחל לנהוג במנהגי אדמו"רות. מרבית החסידים הלכו אחר אדמו"ר האמצעי אך היו רבים שהלכו גם אחרי רבי אהרן.
עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לדרך בעבודת התפילה - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה שהתבטאה כלפי חוץ בתנועות ותפילה בצעקות[8]. ואילו אצל אדמו"ר האמצעי כלל לא ניכרה ההתפעלות החוצה. ר' אהרון אף ביקר את רבינו האמצעי ע"כ באומרו לו א שווערער ווארט (ביטוי קשה) [14].
עניין נוסף היה לגבי התקשרות לאדמו"ר שבעוד שאדמו"ר האמצעי סבר שיש להתקשר לגמרי לאדמו"ר, סבר ר' אהרון שעל החסיד לקבל את תורתו של האדמו"ר ולאו דווקא גם את מרותו.
הרבי מספר כי יש שייחסו התחלת המחלוקת למאורע דלקמן: פעם בליל ר"ה אחרי הד"ח, חזרו המאמר ג"כ בחוץ כי היה האוויר טוב. ישבה חבורת אברכים על קורות וחזרו המאמר. בינתיים התחיל לרדת גשם. ראה שיצא גוי מבניין אחד - היה זה גברילא השומר - ונכנסו לשם והמשיכו החזרה. אח"כ נודע שהיה בית תיפלתם. נעשה מזה רעש וכו'. גם האברכים רצו לאדמו"ר האמצעי (לשאול עצה ותיקון כו'). הוא צחק (מזה), ומזה בייתה התחלת המחלוקת [15].
רבי יהודה לייב מינוביץ' (אחיו של אדמו"ר הזקן), כתב לו מכתב חריף בנגלה שאסור לו להרות.
בעת כהונתו כאדמו"ר כתב ביאורים בתורת החסידות המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על ספר התניא לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה באחדות ה', אהבת ה' ויראת ה'. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו"ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה בתורת החסידות בכלל ושל אדמו"ר הזקן בפרט.
כשאדמו"ר האמצעי נאסר, נאסר גם הוא. ומספרים שבנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שכשאסרו את אדמו"ר האמצעי, פגש באיסר המוסר והוכיח אותו על זה, נתכעס איסר ואמר לו, לכן אלשין גם על אביך וקיים את הבטחתו. עוד מסופר [16] כי חשבו המלשינים שעקב המחלוקת שבינהם יצליחו להביא את הצדדים להפליל אלו את אלו אך כמובן בלא הצלחה.
אחד מגדולי החסידים אז התבטאו כי ר' אהרון הוא צדיק וקדוש, אך לא רבי...
לאחר פטירתו של ר' אהרן עלה בנו רבי חיים רפאל כממשיכו לנשיאות, אולם לאחר שלא האריך ימים על ממלכתו חזרו רוב חסידיו לחסידות חב"ד, מיעוטם המשיכו ללמוד את תורתו של רבי אהרן וללכת בדרכיו ללא רבי ומנהיג.[17]
ידוע שאמירת החסידות של ר' אהרון הייתה בהתלהבות רבה ומשכה מאד את השומעים. באשר ע"כ החליטו חסידי אדמו"ר האמצעי שלא לשמוע ממנו חסידות. אולם קרה פעם ששניים מחסידי אדמו"ר האמצעי הוזמנו לחתונת קרובי משפחה שהיו קשורים משפחתית אל ר' אהרון. שניהם ניסו לדחות את ההזמנה בהתחמקויות שונות מחשש שמא יבוא ר' אהרון ויאמר דברי חסידות, בסופו של דבר החליטו הם שכן להשתתף בחתונה אך סיכמו ביניהם דבשעה שיתחיל ר' אהרון באמירת דא"ח יאחזו הם במטפחת, וברגע שאחד מהם ירגיש שהוא "נמשך" אל ר' אהרון ימשוך הוא במטפחת וזה יהיה סימן לשני לשמור עליו ולהחזירו למקומו הקודם, וכך היה. ושניהם באו לחתונה והקשיבו לאמירת דא"ח שאמר ר' אהרון. שניהם הרגישו את משיכתם אליו ושנים משכו במטפחת, זה מושך לכאן וזה לכאן, עד אשר נקרעה המטפחת ושני חסידים אלו נעשו לחסידיו.
כשסיפרו על כך לאדמו"ר האמצעי ששניים מחסידיו וביניהם העשיר בעל העסקים עברו לחצרו של ר' אהרון, אמר הרבי: ומה בכך? יהיה אצלי קבצן אחד פחות.
ואכן עשיר זה נעשה כעבור זמן לעני וקבצן, וכמו כן ילדיו ונכדיו, כולם - עניים ואביונים.
ר' פולע' קאהן שכתב סיפור זה בספרו שמועות וסיפורים [18], הוסיף בסוגריים: אחד מנכדיו הריהו רבה של רמת גן - ר' שלמה זלקינד לנדרס. הוא סיפר לי סיפור זה כמה פעמים, ואמר שיש לו תרעומות על אדמו"ר האמצעי אשר הפכם לקבצנים.
מתלמדיו המפורסמים
- רבי יחזקאל מדרויא
- רבי אברהם שיינעס - חתן אדמו"ר הזקן
- רבי משה וילנקר
- רבי זאב וילנקר
- רבי יעקב קדנר
- רבי מנחם נחום מפלאצק שכותב בהסכמתו לספר 'עבודת הלוי' 'שנאבקתי בעפר רגליו שנים הרבה'[19].
אצל רבותינו נשאינו
אף שסלל לעצמו דרך שלא תחת אדמו"ר האמצעי, רבותינו נשאינו הזכירו אותו לעיתים.
אדמו"ר הצמח צדק אמר עליו "אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא היה לו מסירות נפש רב על רבינו"[20].
בספר "המלך במסיבו" [21] מובאים דבריו של הרבי אודות הדפסת ספריו של ר' אהרון וז"ל: אם היו לי חסידים ברי-סמכא שאוכל לסמוך עליהם הייתי מדפיס. למרות שרי"כ טוען שאין מעות - מ"מ למטרה זו הייתי משיג מעות ומו"ל.
אדמו"ר הזקן התבטא פעם על ר' אהרון במילים "פי שניים ברוחי.. יקר לי כבן" [22]. וכן התבטא עליו בכינוי "קדוש עליון". הרבי הצ"צ התבטא עליו "זיין שכל איז שכל אלוקי" (השכל שלו הוא שכל אלוקי) [23]. פעם שלחו אדה"ז לתווך בין החסידים למתנגדים מתונים שחקרו באמת את האמת. הם שאלו את ר' אהרון: מהו חסיד? ענה להם ר' אהרון: חסיד הוא מי שתוכו יקוד אש כי יש לו צמאון לאלוקות, ואלוקות נמשלה לאש, ככתוב כי ה' אלקיך אש אכלה הוא, ומבחוץ הוא במתינות, זהו מהותו ותוכו של חסיד [24].
הרבי חיבב את תורתו בכמה ענינים, ולדוגמה והביטוי שנמצא בלשון הרבי שהכח האלקי "לא סר לרגע" מקורו בכתביו[25] ואף התבטא כמה פעמים שצריך להדפיס את ספריו. בהתוועדות שבת-קודש פרשת אחרי תש"ל (שיחות-קודש תש"ל כרך ב' עמ' 113) דיבר הרבי על עניין הצדקה. בין הדברים אמר שבנושא ה'מעמד' ישנו מיעוט איגרות של רבותינו נשיאינו, איגרות שכתב אדמו"ר הזקן אודות המעמדות עבור רבותינו שבארץ-הקודש ומהם שנדפסו וגם ישנן שלא נדפסו; איגרות של כ"ק מו"ח אדמו"ר מהוריי"צ. אמנם, ציין הרבי, "ישנה איגרת מר' אהר'לע סטראשעלער, המבאר את עניין המעמד".[26]
משפחתו
- בנו ממלא מקומו רבי חיים רפאל
- בנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שנשא לאשתו רבקה בת הגביר ר' חיים דימשיץ מוויטעבסק
- חתנו ר' אריה ליב מלעפלע
- חתנו ר' אלכסנדר סנדר פרומקין אבי משפחת פרומקין הירושלמית שעלה לארץ ישראל[27]. נכדו ר' נחמן יצחק יעקבסון משקלוב הוציא לאור את ספרו עבודת הלוי
מצבתו
בחודש טבת תשע"א נתגלה שבכפר "סטראשעלע" מקום קבורתו, וזאת על פי עדות זקני הכפר "שבמקום זה קבור רב גדול שהיו באים הרבה להתפלל אצלו" על פי הדברים האלו הוקמה על ציונו מצבה חדשה[28].
ספריו
- שערי היחוד והאמונה - ביאור על שער היחוד והאמונה שקלוב תק"פ[29].
- שערי העבודה - ביאור על ספר התניא.
- עבודת הלוי - פרשיות השבוע, על ההפטרות, על המועדים, אגרות וליקוטים שונים, גם מאמרים שנאמרו על ידו בהזדמנויות שונות, וכן מאמרי אדמו"ר הזקן כפי שנרשמו על ידו, נדפס אחרי הסתלקותו על ידי נכדיו ותלמידיו, ונכתבו על ידי תלמידיו. לבוב, תר"ב-תרכ"ו.
- הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים, מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בורשה), תרכ"ו.
- שער התפילה - מבאר את עניין התפילה.
- ביאור על מגילת רות, בתוך ספר 'בד קודש' ורשה תרל"א.
- ביאור על אגרת הקודש של רבנו הזקן "'איהו וחיוהי חד", הובא בסוף חלק ג' לספר 'עבודת הלוי' דף מ"ד עמ' א'.
במשך שנים, לא נדפסו ספריו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והפכו לנדירים. בשנות המ"מים, הודפסו והופצו ספריו במהדורות נוספות, על ידי רבי אברהם משה קרויס מחסידי תולדות אהרן.
במספר הזדמנויות[30] בסעודות החג בבית אדמו"ר הריי"צ, העיר הרש"ג בפני הרבי כי ספרי ר' אהרן לא הודפסו זמן רב ואזלו מן השוק, הרבי הגיב על כך ואמר:"אילו היו לי חסידים ברי-סמכא שאפשר לסמוך עליהם – הייתי מדפיסם!" והמשיך:"למרות שיש מי שטוען שאין כסף – למטרה כזו הייתי משיג כסף ומוציאם-לאור!". ובהזדמנות נוספת[31] העיר הרש"ג כי כתבי ר' אהרן הולכים לאיבוד, והרבי הוסיף כי דרושיו על פרשיות השבוע אינם מסודרות, ומן הראוי לעורכם לפני הבאתם לדפוס, ואמר:"באמת מן הראוי היה להוציאם-לאור, אם חסידים יקחו על עצמם את האחריות!".
ניגוניו
ראו גם
קישורים חיצוניים
רבי אהרן מסטרשלה, שער התפילה, באתר HebrewBooks
- "הרה"ק ר' אהרן מסטראַשעלע" - מאמר מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.
| הקודם: חסידות חב"ד |
אדמו"רי חסידות סטרשלה תקכ"ו - כ"ב תשרי תקפ"ט |
הבא: האדמו"ר רבי חיים רפאל מסטרשלה |
הערות שוליים
- ↑ ראה מ. אינדריטץ, 'באהלי חב"ד' עמ' 172 . בספר 'שבחי הרב' כותב שהרה'ק רבי ישראל מפולוצק העיד לפני הרב המגיד ממעזריטש שראה על כפרי אחד, רבי משה הלוי בכפר נאיימיל, את צלם האלוקים בשלמות כאשר ניתן לו (עמ' יג).
- ↑ 'שבחי הרב', שם.
- ↑ ב'שבחי הרב' כתוב שהיה בן י"ג שנה, לפי 'בית רבי' היה בן י"ז שנה.
- ↑ ב'שבחי הרב' מסופר שאביו ר' משה היה גר בכפר ניימיל ליד אורשע וכשהיה ר"א עדיין בגיל צעיר עבר אדמו"ר הזקן דרך הכפר וראה אותו משחק עם נערים בני גילו בקש שיביאו אותו לבית אביו ובקש להשתדך עמו אך אביו אמר שהוא כבר משודך לאחת מבני משפחתו.
- ↑ שמועות וסיפורים ח"ג ע' 224.
- ↑ בית רבי בערכו
- ↑ שמועות וסיפורים - שם.
- ↑ 8.0 8.1 מסופר ברשימת היומן, עמוד שנ"ט, כי באחת מהפעמים בהם עסקו חסידי אדמו"ר הזקן באחד ממאמריו, החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות! שראה זאת חברו, ר' משה וילנקר, קרא לעברו "רד למטה! מה לך מתפעל כך?...
- ↑ רשימות היומן עמוד שט"ז
- ↑ תורת מנחם חלק ד' עמודים 156-7
- ↑ החל מגיל י"ב-י"ג שנה - רשימת היומן ע' קעו.
- ↑ רשימות היומן עמוד שס"ז
- ↑ על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ היכל הבעש"ט גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.
- ↑ רשימת היומן ע' שנט. שם אף מובא הביטוי.
- ↑ שם ע' שסח.
- ↑ בית רבי.
- ↑ 'בית רבי' חלק א' פרק כ"ו.
- ↑ ח"א ע' 48.
- ↑ לאחר הסתלקות נסעו לווילעדניק ראה המבוא להר י. מונדשיין לספר 'שארית ישראל'.
- ↑ בית רבי בערכו בהערה ד
- ↑ ח"א ע' קנא.
- ↑ אג"ק אדה"ז אגרת קסז.
- ↑ לקוטי סיפורי התוועדויות - הרב מנחם זאב הלוי גרינגלאס - ע' 383.
- ↑ ספר התולדות - רבינו הזקן - ח"ד ע' 1113.
- ↑ ראה מדייק במאמר תשט"ז הערה 98.
- ↑ דברי הרבי מכוונים ככל הנראה למכתבו של הרה"ק ר' אהרן הנדפס בספרו 'עבודת הלוי' (חלק הליקוטים יג, ג), שם מבואר רוב הטוב ונועם הוי' הנמשכים על ידי הנתינה [ונעתק משם בספר 'מגדל עוז' (כפ"ח תש"מ) עמ' שכט – שלא].
- ↑ לאחר פטירת אשתו של ר' סנדר בת ר' אהרן, נשא ר' סנדר אשה אחרת ממנה נולד לו בנו ישראל דב פרומקין
- ↑ שמעון גווירץ רבי אהרן הלוי הורוויץ מסטרשלה, אתר באהלי צדיקים, ט"ו טבת ה'תשע"א
- ↑ קישור לספר
- ↑ 'המלך במסיבו' כרך א' עמ' קנב
- ↑ שם עמ' ריא