דוב מוסיוב

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

הרב בֶּערְל מָאסַיֶעוו (מאסיוב)

תולדות חיים

לאחר חתונתו התגורר בקרמנצ'וג לאביו ששימש ברבנות בעיר והתקרב לחסידות על ידי ר' ברוך תמר'ס, מגדולי תלמידי אדמו"ר האמצעי.

כאשר נכנס בפעם הראשונה ליחידות אצל אדמו"ר ה'צמח צדק', אמר לו הרבי: "מורנו הבעל שם טוב פירש את הפסוק 'הלוך ילך ובכה' – כשהולכים במרירות אחרי התפילה, אזי 'נושא משך הזרע', נהיית זריעה מעבודת התפילה. אבל 'בא יבא ברינה' – כשהאדם מרגיש את עצמו אחרי התפילה בתנועה של הרחבה והוא מרוצה מהעבודה שלו בתפילה, הרי הוא רק 'נושא אלומותיו' – הוא נושא קש שדוף של חיטה", ואמרה זו שינתה אותו מהקצה אל הקצה, ומלבד השכלתו העצומה בענינים העמוקים ביותר המבוארים בחסידות חב"ד, נודע כבעל תפילה ו'עובד' שתפילתו הלבבית גרמה לכל מי ששמע אותו להיעשות לבעל תשובה.

נמנה בקרמנצ'וג על חבורת ה"הבערלעך": ר' דוב בן ר' משה (דברוסקין), הרב חיים דובער וילנסקי, (והרב דובער חייקין), עליהם התבטא הרבי כי הם היו "בעלי שכל אדיר ואבירי לב, מאריכים בתפילה בהתפעלות הלב ובקול נעים, והיו כולם חוזרים דא"ח, וכל החסידים - גם בני פולין - שבקרמנצ'וג, היו יראים ומכבדים אותם".

לאחר פטירתו של ר' ברוך תמריש קיבל על עצמו יחד עם חבריו להמשיך את פעולתו בהנחלת לימוד החסידות בעמקות בין צעירי החסידים והדרכתם, ובעקבות העובדה שנהג עם התלמידים ביד קשה, הקים הרב וילנסקי בית כנסת בשם "חב"ד חדש" שם קיבץ סביבו חבורה של חסידים ששמעו ממנו דא"ח וקיבלו את הדרכתו בלימוד.

קישורים חיצוניים

• רבי לילדים: נִגּוּן לְר' בֶּערְל מָאסַיֶעוו • לנגן ביחד