מצות צדקה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצוות צדקה היא מצות עשה מן התורה - לתת צדקה לעני (לעני נחשב כל מי שיש לו פחות ממאתיים זוז).

מקרבת את הגאולה

חז"ל אמרו כי "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה". אדמו"ר שליט"א עורר על כך רבות וביקש שבשעת מתן הצדקה, לחשוב על המאמר חז"ל הנ"ל. המנהג של חלוקת הדולרים ע"י הרבי שליט"א מדי יום ראשון, נועד, בעצם, עבור נתינת הדולר או תמורתו לצדקה. וזאת כדי שמספר גדול של יהודים יקיים את מצוות הצדקה, מה שיגרום למהר את הגאולה השלימה[דרוש מקור].

בי' שבט תשמ"ז אמר הרבי: כעת יחלקו דולרים, וכאמור כמה פעמים, שכאן אינו נוגע הכמות אלא לתת זו לצדקה וזה יקרב את הגאולה, גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה כפשוטה, גאולה השלימה והאמיתית על ידי משיח צדקנו.

כמו כן הורה הרבי כי על כל אחד הנוסע לדרך, לקחת עמו - מלבד ספר החת"ת גם קופת צדקה, לשמירה בדרך ולתת צדקה במקום היעד ובזכות זה לא ינזכו בדרך, שהרי "שלוחי מצווה אינם ניזוקים".

בשנת תשל"ד הוכרז על ידי אדמו"ר שליט"א על מבצע צדקה. בשנת תש"נ בעקבות רעידות האדמה שהתרחשו אמר הרבי שבקיום מצות הצדקה ויושר בעולם ישקטו רעידות האדמה בעולם.

עשר בשביל שתתעשר

בנוגע לצדקה אומרים חז"ל: "עשר בשביל שתתעשר". הרבי מייעץ לפונים אליו בענין פרנסה שנחלשה וכדו', להרבות בצדקה. לאחד שכתב לרבי בשנת תשי"ז בענין הפרנסה שאינה במיטבה, כותב לו הרבי שירבה בצדקה מתוך בטחון שזה יביא את הברכה[1]. לאחד מהאדמו"רים שפנה אליו בעצה לכלל ישראל לחיזוק מצב הפרנסה שנחלש, מייעץ הרבי להתחזק בלימוד התורה ובצדקה.[2]

ראו גם

קישורים חיצונים

הערות שוליים