שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)
המונח "הרבנית שיינא" מפנה לכאן. לערך העוסק בבת הרבי הריי"צ, ראו שיינא הורנשטיין.
הרבנית שיינא הייתה רעייתו של אדמו"ר האמצעי.
תולדות חיים
הרבנית הייתה בתו של החסיד ר' יעקב, מחסידי אדמו"ר הזקן ששימש כמלמד בעיירה יאנאוויטש והיה אב לחמש בנות.
אדמו"ר הזקן לקחה לכלה לבנו אדמו"ר האמצעי לאחר שהמלמד שטח בפניו ביחידות את צרתו כי ראשו טרוד כיצד יחתן את שלוש בנותיו שהגיעו לפרקן, מכיון שאף חסיד לא רוצה להתחתן איתן מפאת עניותם ועל כן אינו יכול להתפלל בכוונה הנדרשת מחסיד. כששמע זאת אדה"ז אמר לו: "אני אשתדך איתך, ועי"ז כל החסידים ירצו גם הם להיות מחותנים שלך".
הוא פנה לבנו אדמו"ר האמצעי והציע לו את השידוך, אדמו"ר האמצעי שהשתוקק לשמוע את דרושי החתונה שיגיד אביו, רצה בשידוך שיבוא לפועל במהירות האפשרית, ובגיל 14 בשנת תקמ"ח נשא את הרבנית שיינא לאישה.
לאחר מכן כל בנות חותנו - המלמד, נישאו לחסידים ואנשי מעשה, ר’ ישראל ש"ץ, ור’ שמריה ברלין, ועוד.
הרבנית גידלה בביתה את רבקה וגיטל, בנותיה של ביתה - הרבנית חיה שרה.
עם פטירתה של הרבנית שטערנא רעייתו של הרבי המהר"ש, שלחה הרבנית שליח לחתנה, אדמו"ר הצמח צדק, לבקשו להשתדך עם אחת משתי נכדותיה היתומות הגדלות בביתה.
לאחר מהלך עניינים שלם נישא הרבי המהר"ש לרבנית רבקה.
ביום החופה, ציוה הצמח צדק על בנו ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.
כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה מים לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: "יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מבעלי יחולו על ראשך".
תאריך לידתה ופטירתה אינם ידועים.