רבי חנינא בן דוסא
רבי חנינא בן דוסא היה תנא עני מרוד, ועליו יצאה בת קול: כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת.
מסופר כי כאשר צעד ברחוב וירד גשם, אמר רבי חנינא: כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער? והגשמים פסקו מלרדת. כאשר הגיע לביתו אמר: כל העולם כולו בצער וחנינא בנחת? והגשמים החלו שוב לרדת[1].
בזכותו נזדכך העולם באופן של ממילא[2].
היה ידוע שכשבאו לפניו להזכיר חולה, היה לו סימן אם החולה ימות או לא. אם תפילתו הייתה שגורה בפיו, סימן שהיא מקובלת, ואם לאו, סימן שהחולה ימות.
הבעל שם טוב אמר שהשם חנינא רומז על כך שהנשמה היא ממידת החסד, חנינה[3].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סבו, אב אביו הרכינס.
- אביו, התנא, רבי דוסא בן הרכינס.
- דודו, התנא ר' יונתן בן הרכינס[4]
- דודו, רבי חנינא בן הרכינס.