טמטום המוח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טמטום המח הוא מחסום נפשי המונע מהיהודי להתבונן, ולהתפעל מעניני אלוקות.

הגורמים

כשעוסקים בתאוות עולם הזה, אפילו בדברי היתר, מגיעים לידי טמטום המח[1]. ואפילו אם באותו זמן לא עוסק בתאוות עולם הזה, בכל זאת יכול להיות בו טמטום המוח, כמו אדם שלומד בטוב ענין אחד, שגם כאשר מונח בענין אחר, עולים בו מחשבות מהלימוד ההוא[2].

ההשלכות

טמטום המח, גרוע יותר מטמטום הלב, כי בטמטום הלב, הוא מצליח להתבונן באלקות, רק שלא מתפעל מזה ולא מוליד אהבה ויראה. אבל בטמטום המח, לא מצליח אפילו להתבונן בזה, ולהוליד התפעלות שכלית. שאין לו כלי לקבלת ההשכלה[2].

האופן בו נעשה הטמטום: כמו שכשאר האדם אוכל מתעוררת בו עייפות, שזהו בסיבת אידים הגסים ומגושמים שבאים מהאכילה, ועולים למח, ומפריעים להשכלה. כך גם בטמטום המח, שהגסות שלו בעניני עולם הזה מפריעה להשגה רוחנית שלו[2].

העצות לזה

בשביל להנצל מטמטום המח, יש "לנער את האבק" של עניני עולם הזה מנפשו. וזאת על ידי[1]:

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים מוד תפב
  2. 2.0 2.1 2.2 ספר המאמרים תרכ"ו עמוד סט