משנה תורה לרמב"ם
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
המונח "משנה תורה" מפנה לכאן. לערך העוסק בספר החמישי בתורה, ראו ספר דברים.
משנה תורה לרמב"ם (ידוע גם בשם: 'היד החזקה') הוא חיבורו הגדול של רבי משה בן מימון, והוא ספר הלכתי המקיף את כל דיני התורה, גם כאלו שאינם נהוגים היום. הספר מחולק לשמונים ושלוש נושאים ("הלכות") בארבעה עשר ספרים.
הרבי תיקן לימוד יומי בספר, במטרה לאחד את עם ישראל בלימוד התורה שבעל פה.
מבנה הספר
הספר מורכב מארבעה עשר חלקים, וכל חלק נחלק ל"הלכות", ההלכות נחלקות לפרקים, וכל פרק מחולק ל"הלכות קטנות" (מכונים "הלכות").
בתחילת הספר כתב הרמב"ם הקדמה, בה הוא כותב על סדר העברת המסורת, על הצורך בספר, רשימת מצוות עשה ומצוות לא תעשה, וכותרות הספרים וההלכות.
תוכן הספר
| תוכן הספר משנה תורה לרמב"ם. | ||
|---|---|---|
| ספר המדע | הלכות יסודי התורה, הלכות דעות, הלכות תלמוד תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, הלכות תשובה. | |
| ספר אהבה | הלכות קריאת שמע, הלכות תפילה וברכת כהנים, הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה, הלכות ציצית, הלכות ברכות, הלכות מילה, סדר התפילה. | |
| ספר זמנים | הלכות שבת, הלכות ערובין, הלכות שביתת עשור, הלכות שביתת יום טוב, הלכות חמץ ומצה, הלכות שופר, סוכה ולולב, הלכות שקלים, הלכות קידוש החודש, הלכות תעניות, הלכות מגילה וחנוכה. | |
| ספר נשים | הלכות אישות, הלכות גירושין, הלכות ייבום וחליצה, הלכות נערה בתולה, הלכות סוטה. | |
| ספר קדושה | הלכות איסורי ביאה, הלכות מאכלות אסורות, הלכות שחיטה. | |
| ספר הפלאה | הלכות שבועות, הלכות נדרים, הלכות נזירות, הלכות ערכים וחרמים. | |
| ספר זרעים | הלכות כלאיים, הלכות מתנות עניים, הלכות תרומות, הלכות מעשרות, הלכות מעשר שני ונטע רבעי, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין, הלכות שמיטה ויובל. | |
| ספר עבודה | הלכות בית הבחירה, הלכות כלי המקדש והעובדים בו, הלכות ביאת המקדש, הלכות איסורי מזבח, הלכות מעשה הקרבנות, הלכות תמידין ומוספין, הלכות פסולי המוקדשין, הלכות עבודת יום הכיפורים, הלכות מעילה. | |
| ספר קרבנות | הלכות קרבן פסח, הלכות חגיגה, הלכות בכורות, הלכות שגגות, הלכות מחוסרי כפרה, הלכות תמורה. | |
| ספר טהרה | הלכות טומאת מת, הלכות פרה אדומה, הלכות טומאת צרעת, הלכות מטמאי משכב ומושב, הלכות שאר אבות הטומאות, הלכות טומאת אוכלין, הלכות כלים, הלכות מקוואות. | |
| ספר נזיקין | הלכות נזקי ממון, הלכות גניבה, הלכות גזילה ואבידה, הלכות חובל ומזיק, הלכות רוצח ושמירת נפש. | |
| ספר קניין | הלכות מכירה, הלכות זכייה ומתנה, הלכות שכנים, הלכות שלוחין ושותפין, הלכות עבדים. | |
| ספר משפטים | הלכות שכירות, הלכות שאלה ופיקדון, הלכות מלווה ולווה, הלכות טוען ונטען, הלכות נחלות. | |
| ספר שופטים | הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, הלכות עדות, הלכות ממרים, הלכות אבל, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח. | |
שמו
שם הספר, משנה תורה, נקבע משום שהוא כולל את התורה שבעל פה כולה[1].
הראב"ד, וגדולי ישראל נוספים, נרתעו משמו של הספר, ממנו משמע שהוא שני לתורה.
מסיבה זו, נפוץ יותר השימוש בכינוי הנוסף של הספר - הי"ד החזקה, על שם ארבעה עשר הספרים הכלולים בו, וכשמו של הפסוק האחרון בתורה "ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל".
מטרתו
בהקדמה לחיבור מסביר הרמב"ם את מטרת כתיבת הספר:
ובזמן הזה תכפו צרות יתרות, ודחקה שעה את הכול, ואבדה חכמת חכמינו, ובינת נבונינו נסתתרה; לפיכך אותן הפירושין והתשובות וההלכות שחיברו הגאונים, וראו שהם דברים מבוארים, נתקשו בימינו, ואין מבין ענייניהם כראוי אלא מעט במספר... ומפני זה נערתי חוצני, אני משה בירב מיימון הספרדי... וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו החיבורין, בעניין האסור והמותר והטמא והטהור עם שאר דיני תורה: כולן בלשון ברורה ודרך קצרה, עד שתהא תורה שבעל פה כולה סדורה בפי הכול, בלא קושיה ולא פירוק, ולא זה אומר בכה וזה אומר בכה, אלא דברים ברורים קרובים נכונים, על פי המשפט אשר יתבאר מכל אלו החיבורין והפירושין הנמצאים מימות רבנו הקדוש ועד עכשיו . . עד שיהיו כל הדינין גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה, ובדין כל הדברים שתיקנו חכמים ונביאים: כללו של דבר, כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל; אלא יהיה חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה, עם התקנות והמנהגות והגזירות שנעשו מימות משה רבנו ועד חיבור התלמוד . . לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם
— הקדמת הרמב"ם לספר משנה תורה
סגנונו
הרמב"ם כתב את הספר בסגנון המשנה. סגנון זה מתבטא בכמה היבטים:
א. סדר המשנה, כחלקים, הלכות פרקים והלכות קטנות[2].
ב. שפת המשנה, כפי שכותב בהקדמתו: "וכן ראיתי לנכון שלא אחברנו בלשון כתבי הקודש... גם לא אחברנו בלשון התלמוד... אלא אחברנו בלשון המשנה".
ג. אי הסתמכות על שום ספר אחר, וללא ציטוט מקורות.
מקורותיו
הרמב"ם לא ציין בספרו את מקורותיו, אלא הביא הלכה פסוקה בלבד.
באחת מאגרותיו כותב על כך הרמב"ם:
בא אליי הדיין החסיד וקונטרס מן החיבור בידו, יש בו הלכות רוצח מספר נזיקין, והראה לי הלכה אחת, אמר לי: קרא זו. קראתי אותה. אמרתי לו: מה ספק יש בזו? אמר לי: באיזה מקום נאמרו דברים אלו? אמרתי לו: במקומן, או באלו הן הגולין או בסנהדרין בדיני רוצח. אמר לי: כבר חזרתי על הכול ולא מצאתי. אמרתי לו: שמא בירושלמי? אמר לי: בקשתי ולא מצאתי, לא בירושלמי ולא בתוספתא. השתוממתי כמו שעה, ואמרתי לו: אני זוכר שבמקום פלוני מגיטין נתפרשו דברים אלו. הוצאתי גיטין וחיפשתי ולא מצאתי. תמהתי ונבהלתי ואמרתי: היכן נאמרו דברים אלו? הנח עתה עד שאזכור מקומן. הוא יצא, ואני נזכרתי. שלחתי שליח והחזרתיו, והראיתי לו הדברים מפורשין בגמרא יבמות אגב גררא. תמה והלך. וכן תמיד אני בצער מזה שיבוא השואל וישאל: היכן נאמרו דברים אלו? ... ואם כך אירע לי ואני המחבר, מה יארע לשאר בני אדם?
— אגרות הרמב"ם (מהדורת שילת) חלק ב', ע' תמד
בהמשך האיגרת מודיע הרמב"ם שהחליט לציין את המקורות רק אם המקור להלכה איננו במסכת העוסקת בנושא, כי לגבי מקורות במסכת העוסקת בנושא, הרי הבא לברר מקורה של הלכה צריך להיות בקי במסכתות הרלוונטיות.
אך למרות זאת, הרמב"ם לא הספיק לבצע משימה זו[3].
התנגדות לספר
לאחר הוצאת הספר קמו לו מספר מתנגדים, כשאחד הטיעונים המרכזיים של המבקרים היה העובדה שהרמב"ם לא ציין למקורות עליהם הסתמך.
המתנגדים חששו גם שהספר יוביל להפסקת לימוד הגמרא, משום שהרמב"ם כותב את הפסיקה הסופית, בלי השקלא וטריא שלפניהם. כמו כן עלו טענות על כך שהרמב"ם מביא רק את דעתו, בלי להתייחס לדעות שונות או לפסיקות שהשתרשו בקהילות ישראל השונות.
מתנגדים רבים קמו לספר המדע, בגלל ההתעסקות בנושאי אמונה, שלא היתה מקובלת אז.
השגות הראב"ד
| ערך מורחב – השגות הראב"ד |
כחלק מהתנגדותו של הראב"ד לספר משנה תורה, הוא כתב השגות על פסיקותיו של הרמב"ם. על אף שהעריך את עבודתו של הרמב"ם שאסף את התלמוד הבבלי, הירושלמי והתוספתא למקום אחד[4].
על אף שהראב"ד חולק על הרמב"ם במקומות רבים, יש הטוענים ככלל גורף שבכל מקום שבו הראב"ד לא חולק על הרמב"ם הרי שהוא סובר כמותו[5].
מהדורות
הרמב"ם כתב את ספרו בכמה וכמה מהדורות, שבהם הוסיף ותיקן את הנכתב על ידו במהדורות הראשונות. ולפעמים השיב לשואליו שצדקו דבריהם, אלא שהמהדורה שהגיעה לידם היא מהדורה קודמת של ספרו, ובמהדורה הבאה הוא אכן תיקן כדבריהם.
הרבי עסק בנושא בשיחה "על דבר המהדורות דספר הי"ד להרמב"ם", והסביר מדוע כיום - כשמתגלים כתבי יד מדוייקים יותר ממהדורות מתוקנות של הרמב"ם - אין לומר שהפוסקים שסמכו על דברי הרמב"ם ממהדורות קודמות, טעו חלילה[6].
מהדורות בני זמננו
רמב"ם לעם
רמב"ם לעם היא המהדורה הנפוצה של הרמב"ם. בהוצאת מוסד הרב קוק.
המהדורה היא בניקוד מלא, ועם ביאור בסגנון עממי והפניה למקורות לדברי הרמב"ם.
הרבי משתמש ברוב הפעמים במהדורה זו.
מהדורת קאפח
מהדורתו של הרב יוסף קאפח מורכבת מכתבי יד תימניים עתיקים, והיא נחשבת לאחת המהדורות המדוייקות, כיון שלדבריהם היא כוללת את התיקונים של הרמב"ם במהדורות היותר אחרונות של ספרו[7].
המהדורה תורגמה מחדש על ידי הרב קאפח, ונוספו בה ביאורים לדברי הרמב"ם מאת הרב קאפח, ומכתבי יד עתיקים.
הרבי עודד מאוד את הוצאת מהדורה זו, וחלק מהספרים אף מוקדשים לרבי.
מהדורת פרנקל
|
| ערך מורחב – רמב"ם מהדורת פרנקל |
מהדורת פרנקל מתייחדת בהשוואה למהדורות ישנות, עם תיקון שיבושים שנגרמו בעקבות הצנזורה.
למהדורה זו נוספו מפתח לספר משנה תורה, מראי מקומות לדברי הרמב"ם וליקוט של ספרי מפרשים על הרמב"ם.
על מהדורה זו נמתחה ביקורת רבה, מכיוון שהם השמיטו רבים ממפרשי הרמב"ם, וביניהם את ביאוריו של הרבי.
בעקבות זאת, רבים מחסידי חב"ד נמנעים משימוש במהדורה זו.
מפעל משנה תורה
מהדורות נוספות
- מהדורת אשכול - מהדורת כיס, עם חלוקה לפי השיעור היומי.
- מהדורת 'יד פשוטה' - מהדורה מבוארת, יצאה לאור על ידי הרב נחום אליעזר רבינוביץ'.
- הרמב"ם המדוייק - מהדורה מדוייקת על פי כתבי יד עתיקים. נערך על ידי הרב יצחק שילת.
- מהדורת חזק - מהדורה מיוחדת עם מראי מקומות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן ולשיחותיו של הרבי.
- הרמב"ם השלם - מהדורה מקיפה הכוללת את ביאורי הראשונים על כל הלכה והלכה, עם ביאוריו של הרבי ומראי מקומות. המהדורה נערכת על ידי 'מכון הרמב"ם השלם', בראשות הרב שלום דובער וולפא.
תקנת לימוד הרמב"ם
|
| ערך מורחב – תקנת לימוד הרמב"ם |
בהתוועדות אחרון של פסח ה'תשד"מ עורר הרבי את היוזמה ללימוד שיעור יומי ברמב"ם, כך שיתאחדו כל בני ישראל בלימוד כל התורה שבעל פה.
הרבי הכריז על שלושה מחזורי לימוד:
- שלושה פרקים ביום - מסלול בו מסיימים את כל ספר משנה תורה לאחר אחת עשרה חודשים.
- פרק אחד ביום - מסלול בו מסיימים את כל ספר משנה תורה תוך שנתיים ועשרה חודשים.
- ספר המצוות - מסלול המקביל לשלושה פרקים.
ספרים על משנה תורה
נושאי כליו של הרמב"ם - שמם הקיבוצי של פרשניו של ספר משנה תורה שחיבר הרמב"ם.
מראי מקומות לספר משנה תורה
|
| ערך מורחב – מראי מקומות לספר משנה תורה |
בחמישה עשר באב ה'תשד"מ הורה הרבי לחברי 'כולל אברכים' שתחת המזכירות להוציא לאור ספר מראי מקומות על ספר היד.
הספר יצא לאחר שבועיים, בר"ח אלול, עם למעלה מ950 עמודים.
מאוחר יותר יצאו שישה קונטרסי מילואים, והוצאה שניה.
יין מלכות
ליקוט שיחותיו של הרבי על הרמב"ם.
הספר יצא לאור לראשונה בשנת ה'תנש"א בשני כרכים, ופעם נוספת בשנת ה'תשע"ו בשלושה כרכים.
יצא לאור על ידי הוצאת ספרים קה"ת
הדרנים על הש"ס והרמב"ם
|
| ערך מורחב – הדרנים על הרמב"ם והש"ס |
ספר המכיל את ההדרנים שאמר הרבי בקשר עם סיומי הרמב"ם מאז שנת ה'תשמ"ה.
יצא לאור על ידי הוצאת הספרים קה"ת.
כללי רמב"ם
ספר המלקט את כללי הלימוד בספר, על פי שיחותיו של הרבי.
יצא לאור על ידי הוצאת הספרים קה"ת, בעריכת הרב מרדכי מנשה לאופר.
הערות שוליים
- ↑ הקדמת הרמב"ם
- ↑ הקדמה לספר המצוות
- ↑ ראה בפיסקה "מראי מקומות לספר משנה תורה"
- ↑ השגותיו בהלכות כלאיים פרק ו, הלכה ב'
- ↑ אך ראו שדי חמד כללי הפוסקים סימן ו, שחולק על כך
- ↑ ספר השיחות תשמ"ז ע' 310.
- ↑ ראה בתחילת השיחה דלעיל.