לדלג לתוכן

כתובים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

כתובים הוא חלק מתנ"ך, ובו אחד-עשר ספרים.

בהלכה

בשולחן ערוך יורה דעה[1] נפסק[2]: "ומניחים חומשים על-גבי נביאים וכתובים, אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים". הרמ"א מוסיף ע"כ: "אבל כתובים על-גבי נביאים או איפכא, שרי". הש"ך מציין[3] שמקורו מדברי הר"ן[4] והתוספות[5].

המגן אברהם מבאר[6], שאף שאין אותה קדושה לכולם[7], לא הקפידו בכך אלא בתורה שקדושתה חמורה יותר. אך ברמ"א בסעיף אחר[8] כתוב, שחומש שעשוי בכריכה כפי שנהוג שווה קדושתו לספרי נביאים, אך יש להיזהר בכך.

לעתיד לבוא

הרמב"ם כותב[9] שכל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידים ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר. וכלשונו:

הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה, וכהלכות של תורה שבעל פה, שאינם בטלים לעולם. ואף על פי שכל זיכרון הצרות יבטל, שנאמר "כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני" [10], ימי הפורים לא יבטלו, שנאמר "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם" [11]

.

הערות שוליים

  1. סי' רפב סי"ז
  2. מברייתא מגילה כז,א
  3. ס"ק יד
  4. בדפי הרי"ף ח,ב ד"ה מניחין
  5. בבא בתרא יג,ב ד"ה רבי יהודה. אם כי משיטה מקובצת מגילה כו,ב מובא שסוברים שיש חילוק בין נביאים לכתובים
  6. באו"ח סי' כח ס"ק ד
  7. כמו שהביא בסי' קנג ס"ק ב מדברי הר"ן, שדברי הנביאים נקראים "דברי קבלה" שקיבלו מפי הגבורה על-ידי נבואה, וכתובים מיקרי "דברי קדושה" הואיל ונאמרו ברוח הקודש. וכן ברור בשו"ת הר"י מגאש
  8. שם ס"א (וציינו שכבר כתב כן בתוס' רבי יהודה החסיד לברכות כה,ב). ובערוך השלחן (שם סכ"ב) ובס' צדקה ומשפט (תש"ס) פט"ז ס"ל הבינו, שזה נוגע גם לדין שלנו
  9. הלכות מגילה וחנוכה ב יח.
  10. ישעיהו סה טז
  11. אסתר ט כח


שגיאות פרמטריות בתבנית:תנ"ך

פרמטרי חובה [ 1, 2 ] חסרים
שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) חסר שם הספר.[[ {{{1}}}|ספר {{{1}}}]], [[טקסט:{{{1}}} {{{2}}}|פרק {{{2}}"}]]