התופל כלי חרס

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־00:39, 24 באוגוסט 2020 מאת חלוקה בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "תפלות" ב־"תפילות")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

על פי תורת החסידות, התפילה היא מלשון המשנה התופל כלי חרס[1].

הרמז במשנה זו, הוא כפול.

א. לשון התחברות, מלשון הפסוק "נפתול נפתלתי".

ב. מלשון "הטופל" (בטי"ת), לשון טפל ובטל - דהא בהא תליא: על ידי התפילה יוצא האדם מהגבלות מציאותו ונעשה טפל ובטל בעצמו, ועל ידי זה הוא מתחבר עם הקב"ה.[2]

מסיבה זו, ענין עבודת התפילה הוא העבודה שלמעלה מטעם ודעת, שמתבטל ממציאותו לגמרי (ער ווערט אויס מציאות) ומתחבר עם העצמות, שזהו תפילה מלשון התופל כלי חרס, היינו, שנעשה מציאות העצמות שהוא המציאות היחידי והאמיתי.[3]

עבודה ההתחברות - בשמחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עבודה עצמה צריכה להיות בשמחה, והיינו, לפי שענין העבודה הוא כמאמר חז"ל איזו היא עבודה שבלב זו תפילה, שתפילה ענינה חיבור האדם העובד עם האלקות, דתפילה הוא מלשון התופל כלי חרס, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ובכדי שיהיה חיבור האדם עם אלקות הרי זה על ידי האהבה דוקא, קו הקירוב והגילוי, וענין זה הוא בשמחה דוקא.

וכמו שהוא בכללות העבודה, כמו כן הוא גם בכל פרטי העבודה בג' הקוין דתורה עבודה וגמילות חסדים, שצריכים להיות בשמחה. וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות כו' אלא מתוך שמחה, שזהו בקו העבודה, דתפילות כנגד תמידין תקנום.[4]

הערות שוליים

  1. מסכת כלים פרק ג' משנה ה' - אם כי ברוב הגרסאות מופיע: 'הטופל' באות ט'.
  2. תורת מנחם שנת תשי"ג
  3. תורת מנחם תשח"י
  4. תורת מנחם תשי"ט