תהלים כ"א

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

"לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. ה', בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח-מֶלֶךְ" הוא המשפט הפותח בפרק כ"א שבתהילים, הוא מיוסד על עניין ההודאה לה' על החסד שעושה הוא עם האדם.

תוכן הפרק

על פי רש"י, הפרק מדבר על מלך המשיח, ועל דוד המלך, שאמר אותו לאחר הטענות נגדו על שלקח את בת שבע.

המשורר מבקש מה' שישמח את מלך המשיח בעוז וכבוד, ושמלך המשיח יבטח בה'.

לבסוף מבקש המשורר מה' שיתנקם ברשעים.

חיים שאל ממך

על פי רש"י, מדבר דוד המלך על בריחתו מפני שאול, דוד היה הולך ומתפלל שישאר בחיים, יחזור לארצו ויתן ה' אורך ימים למלכותו.

בגמרא [1] מובא שכשיראה משיח בן דוד שמת משיח בן יוסף ישאל חיים מה' וה' יתן לו.

הסברי הרבי על הפרק

הרבי מסביר, שהפסוק "חיים שאל ממך" מדבר על מה שנכתב בזוהר[2] שאדם הראשון נתן לדוד שבעים שנים מחייו, וכן האבות, אברהם יעקב ויוסף. הרבי מביא את דברי הצ"צ שדוד נקרא "בר נפלי'", שמצד עצמו לא היה אצלו חיים. ולכן הוצרך לקבל חיים מאדם הראשון ומהאבות. גם משיח נקרא בר נפלי', כמו שכתוב "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת" "מלכות דוד שנפלה, לכן קרוי משיח בר נפלי'".

והרבי מבאר מה הקשר בין מה שקרוי דוד בר נפלי' למה שקרוי משיח בר נפלי'.

  1. סוכה נב.
  2. חלק א' קסח, א.